שתף את האתר
שתף את הסרטון

אנו מודים לכם על נכונתכם לבחון את תמיכתכם במפעל סינון העפר מהר הבית.

בשנים האחרונות, פעילות מפעל הסינון התמקדה בקידום המחקר המדעי של הממצאים שכבר נתגלו לקראת פרסום מלא בדו”ח ארכיאולוגי בן שישה כרכים. בקיץ 2019, לאחר שנתיים של פסק זמן, חידשנו גם את פעילות הסינון על ידי הקמת אתר סינון חדש.  נותרו עוד כ-30% מן העפר שאוחסן בגן לאומי עמק צורים שטרם סוננו. שפכי העפר אלו נתונים בסכנת סחף וערבוב עם שפיכה בלתי חוקית של עפר ופסולת במקום האחסון, ולכן החלטנו לחדש את הסינון של יתרת העפר כבר עכשיו.

אנו זקוקים כעת למימון עבור השלמת יעדי המחקר בשנת 2020, הפעלת הסינון המחודש ועבור הקמת תשתיות קבועות באתר הסינון החדש במצפה המשואות שבהר הצופים. למרות שמפעל הסינון טרם זכה לתמיכה ממלכתית, איננו עוצרים את תהליך ההצלה, החשיפה והמחקר של שרידי המורשת של הר הבית. תהליך זה עד כה התקיים בזכות תמיכתו של הציבור הרחב, ואנו קוראים לכם להמשיך לקחת חלק בדבר עד להשלמת המחקר כולו.


עדכון מיוחד לאור מגיפת הקורונה

5/7/20

עד פרוץ המגיפה בישראל וההגבלות שהוטלו על כניסת תיירים לארץ בתחילת חודש מרץ , אתר הסינון החדש היה בתנופה גדולה. זכינו להזמנות רבות לחודשים הקרובים של קבוצות מחו”ל ומישראל, אך בשל המצב כל ההזמנות בוטלו. ההכנסות מדמי ההשתתפות בסינון שאנו גובים מהווים חלק נכבד מהמימון של התפעול השוטף של אתר הסינון. כעת לאחר שמרבית מגבלות הסגר הוסרו והותר לנו לקבל קהל באתר הסינון שהותאם על פי תקנות התו הסגול, אנו עדיין חווים כמות קטנה של מבקרים.

כיצד אתם יכולים לעזור לנו?

בעקבות ירידה דרסטית בכמות המבקרים, ובעקבות המשבר הכלכלי העומד לפתחנו, משבר בו כבר נפגעו קשה קרנות פילנתרופיות, אנו עומדים בפני קושי ממשי בהמשך מימון הסינון והמחקר בשנתיים הקרובות. מסיבה זו אנו זקוקים לתמיכת הקהל הרחב באמצעות תרומות ובפרסום פעילות הסינון למבקרים בודדים ולקבוצות מאורגנות.

אנא עזרו לנו לוודא את המשכיותו של מפעל הסינון באמצעות תרומת “מחצית השקל” שלכם.


תרמו עכשיו ועזרו להציל את שרידי העבר שלנו!
התרומות מוכרות לצורך ניכוי מס (סעיף 46א)

הממצאים שאנו עתידים לפרסם הם בעלי חשיבות עבור מיליוני אנשים מכל העולם, ועשויים למגר את הבורות המאפשרת התעלמות מעובדות הסטוריות פשוטות.

מדובר במורשת של כולנו!


אתר אינטרנט זה תורגם לכ-17 שפות במטרה להפיץ בעולם את סיפורו של הר הבית ושל מפעל הסינון, ובכך לאפשר לאוכלוסיות מכל רחבי תבל לקחת חלק במפעל (ניתן לבחור את השפה הרצוי באמצעות הלחצן בפינה השמאלית העליונה). אנא עזרו לנו להשתף ולהפיץ את האתר והסרטון בכל קצוות תבל.
כל התרומות עבור מפעל הסינון העפר מהר הבית מנוהלות על ידי הקרן לקידום הארכיאולוגיה בישראל (ע”ר).


מהו מפעל סינון העפר מהר הבית?

ST_DIG

חפירת הבור הגדול לחשיפת החזית הצפונית של אורוות שלמה. החפירה בוצעה באמצעות ציוד מכני כבד וללא כל פיקוח ארכיאולוגי.

בשנת 1999, בעבודות חפירה לא חוקיות של שנערכו על ידי הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל, קרוב ל-400 משאיות של עפר רווי בממצאים ארכיאולוגיים הוצאו מהר הבית ונשפכו בנחל קדרון הסמוך. בשנת 2004 הקימו דר’ גבריאל ברקאי ויצחק דבירה את מפעל סינון העפר מהר הבית  על מנת להציל את הממצאים העתיקים שטמונים בעפר ולקיים מחקר מעמיק שישפוך אור נוסף על עברו של הר הבית. המחקר הארכיאולוגי נעשה תחת החסות האקדמית של המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ובמימון הקרן לקידום הארכיאולוגיה בישראל. הסינון התקיים עד לשנת 2017 בגן לאומי עמק צורים, והחל מיוני 2019 מתקיים במתחם מצפה המשואות שבהר הצופים.

עד כה לקחו חלק בפעילות למעלה מ-200,000 מתנדבים מהארץ ומהעולם. זוהי תופעה חסרת תקדים כפעילות הארכיאולוגית הקהילתית הגדולה בעולם. בכך האתר הפך להיות בעל משמעות חינוכית וערכית לילדים ולמבוגרים אשר משתתפים בתהליך חשיפת ממצאי הר הבית.רעיון זה בא לידי ביטוי יפה בספר תהילים:

כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ (תהילים קב:יד-טו)

מכיוון שמעולם לא התקיימה חפירה מדעית ארכיאולוגית יזומה בהר הבית, מאות אלפי הממצאים שנאספו במהלך מפעל הסינון מספקים מידע ארכיאולוגי יקר ערך שלא היה נגיש לחוקרים קודם לכן. אף שהממצאים נמצאו מחוץ להקשרם המקורי, ניתן לזהות ולתארך את רובם על ידי השוואתם לממצאים שנמצאו באתרים ארכיאולוגיים אחרים. שיטות ייחודיות פותחו לסינון העפר באמצעות שטיפה במים ולדגימת הממצאים ובעקבות מפעל הסינון, הפכו שיטות אלו כיום לנפוצות בחפירות ארכיאולוגיות ברחבי ירושלים. כמו כן, פותחו שיטות סטטיסטיות מורכבות לניתוח הנתונים במטרה לגלות את יחודם של שרידי התרבות החומרית מהר הבית ביחס לאזורים אחרים בירושלים.

מה נתגלה עד כה?

כל דלי עפר שמסונן מכיל שברי ממצאים קדומים מכל תולדותיו של הר הבית. הממצאים השכיחים הם שברי כלי חרס, שברי כלי זכוכית, אבני פסיפס, שברי חלקי מבנים, מתכות ועצמות בעלי חיים. בצידם נמצאו גם פריטים מיוחדים רבים כגון: שברי כלי קלל וכלי אבן אחרים, מעל ל-7000 מטבעות עתיקים החל ממטבעות פחוות יהֻד מסוף ימי השלטון הפרסי ועד לימינו, תכשיטים, חרוזים, צלמיות חרס, ראשי חיצים ונשק, משקולות, אביזרי ביגוד, קוביות משחק, שיבוצי עצם, צדפים, כלי עצם ושנהב, שרידים אדריכליים מרשימים כגון שברי עמודים וכותרות, שברי פרסקאות (שברי תמשיחים על טיח), אריחי קיר מזוגגים ועוד.

הממצאים העיקריים מתוארכים למן ימי בית המקדש הראשון (המאה ה-10 לפנה”ס) ועד לימינו. רק מעט מהממצאים ניתן לשייך לתקופות קדומות יותר. ממצאים אלו מספרים את קורותיו של הר הבית לאורך ההיסטוריה ושופכים אור חדש על אופי הפעילות בו בתקופות השונות. כבר עכשיו הובילו הממצאים לתגליות משמעותיות, שלעיתים מבארות מובאות היסטוריות מוכרות, כגון תיאורי יוספוס, ולעיתים ניצבות בסתירה לתיאורים היסטוריים מגמתיים, דוגמת המקורות הנוצריים המתארים את הר הבית בשיממונו במהלך התקופה הביזנטית. בעזרתכם, נוכל לחשוף ולבאר פרקים נוספים בסיפורו של הר הבית.

Various pieces of jewelry from different periods. Materials include semi-precious stones, glass, bronze, silver and gold.

מבחר תכשיטים מסוגים, מחומרים ומתקופות שונות. בסינון נתגלו עד כה אלפי פריטי תכשיט.

Selected coins from the Second Temple Period

מבחר מטבעות מימי בית המקדש השני.

ראש חץ נדיר עשוי ברונזה המתוארך לתחילת ימי בית הראשון.

ראש חץ נדיר עשוי ברונזה המתוארך לתחילת ימי בית הראשון.

מימי בית המקדש הראשון (960~ עד 586 לפנה”ס) נתגלתה כמות משמעותית של שברי כלי חרס קערות, קנקנים ופכים, וכן קובעות וכנים מראים על מגוון הפעילויות אשר התרחשו על ההר ובקרבתו. רבים מכלי החרס ניתן לתארך למאות ה-10 וה-9 לפנה”ס, ימי דוד ושלמה ויורשיהם. ממצאים אלו עומדים במרכז הויכוח הארכיאולוגי כיום, מול אלו הטוענים שירושלים היתה כפר קטן ולא עיר בירה שבמרכז מקדש. רעשנים, ידיות מסומנות של כלי חרס ושברי כתובות על חרסים מעידים עוד על הפעילות באזור זה של העיר ויתכן אף קשורים לפעילותו של בית המקדש.

מספר משקולות אבן מסדרת השקל היהודאי נמצאו בסינון. מטבעות לא היו בשימוש בתקופת בית ראשון ומסחר נעשה על ידי בצעי כסף אשר נשקלו על המאזניים מול משקולות אלו. חלק מהמשקולות הן קטנות מאוד ומייצגות שברים של השקל מסדרת ה’גרה’ (20 או 24 גרה לשקל). צלמיות חרס רבות של בעלי חיים וצלמיות המעוצבות כדמויות אנושיות  נמצאו שבורות, ככל הנראה במתכוון. חוקרים רבים שייכו תופעה זו לפעולותיו של המלך יאשיהו שטיהר את בית המקדש מעבודת האלילים בסוף המאה ה-7 לפנה”ס.

מתוך הממצא הכתוב, הכולל שברי חרסים אשר עליהם כתובות בדיו וכתובות שנעשו באיזמל וטביעות חותם (בולות), בולטת טביעת חותם אשר נושאת את השמות העבריים “…ליהו” ו”אמר”, שפירושם “(שייך ל)[….]ליהו (בן) אִמֵּר”. השם אִמֵּר נזכר במקרא בספרי ירמיהו ודברי הימים כשמה של משפחת כוהנים מסוף ימי הבית הראשון ותחילת ימי הבית השני. טביעת חותם זו הינה הכתובת העברית הראשונה מימי הבית הראשון שמקורה בהר הבית, ומעידה באופן ישיר על הפעילות המינהלית שהתקיימה במקדש. הממצאים כוללים גם חותם חרוטי מראשית ימי הבית הראשון (ימי המלך שלמה) שעליו מופיע דגם שני בעלי חיים, חותם מאבן שחורה ועליו צבי, חותם עשוי מאבן כחולה יקרה מסוג לפיס לזולי וכן טביעות חותם נוספות. ממצאים אלו מעידים על הפעילות המנהלית החשובה אשר התקיימה בבית המקדש ובסביבתו.

A 7th century BCE seal impression with ancient Hebrew writing, This seal impression is the first ancient Hebrew inscription ever found on the Temple Mount and is evidence of the administrative activity in the First Temple.

טביעת חותם על טין (בולה) המתוארכת לשלהי ימי הבית הראשון. על הטביעה מופיע שמה של אחת ממשפחות הכהונה, משפחת אימר. טביעה זו חתמה שק של חפצי יוקרה (כסף, זהב וכד’) ככל הנראה מאוצר המקדש שעליו הכהנים היו מופקדים. זוהי העדות הארכיאולוגית הראשונה שנתגלתה אי פעם המעידה על הפעילות המנהלית שהתקיימה בבית המקדש הראשון

במהלך ימי בית המקדש השני (516 לפנה”ס עד 70 לסה”נ) נעשו בהר הר הבית שיפוצים ומפעלי בנייה רבים, במיוחד במהלך שלטונם של המלך הורדוס ויורשיו. הממצאים מתקופה זו כוללים שברי כלי חרס רבים, במיוחד סירי בישול (יתכן שהתופעה קשורה לעולי הרגל), ועצמות שרופות שמרביתן של צאן ובקר. הפריטים האדריכליים כוללים שרידים שיתכן שהגיעו מהסטווים המפוארים שהקיפו את הר הבית, ואולי אף ממבנה המקדש עצמו!

בסינון נתגלו אריחי ריצוף רבים ששימשו ברצפות מפוארות. אריחים אלו כללו מגוון רחב של צבעים ודגמים גיאומטריים (טכניקה המכונה באדריכלות הרומית אופוס סקטילה). כעת אנו יכולים להבין את תיאורו של ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו, שכתב:

“וכל הככר מתחת לרקיע היה רצוף אבני מסוגים וצבעים שונים” (מלחמת היהודים ה ה ב).

אריחי הריצוף הרבים שנתגלו, תוך השוואה למפעלי בניה אחרים של הורדוס, מאפשרים להציע שחזור לדגמים אשר רצפו את רחבת בית המקדש ואת מעברי הסתיו המלכותי.

מעל ל-900 מטבעות מתוך אלפי המטבעות אשר נמצאו בסינון שייכים לתקופת בית שני. המטבעות מיצגים היטב את חילופי השלטון השונים על הר הבית לאורך ימי הבית השני. ממטבעות ‘יהד’ קטנים עשויים כסף מימי השלטון הפרסי היו המטבעות הראשונים אשר הופיעו בארץ ישראל. מבין המטבעות התלמיים והסלווקיים של השלטו ההלניסטי, בולטים מטבעותיו של אנטיוכוס הרביעי, אשר נושאים את דיוקנו. זהו אותו ‘אנטיוכוס הרשע’ מסיפור חנוכה, ערב המרד החשמונאי. מטבעות רבים שייכים לימי השלטון החשמונאי, לימי הורדוס ולתקופת הנציבים הרומיים ששלטו אחריו. עם זאת, מטבע נדיר, אשר עורר התרגשות מיוחדת כאשר נתגלה, היה מטבע שנטבע בשנה הראשונה של המרד הגדול נגד הרומאים, היא שנת 67/66 לסה”נ. בפני המטבע מופיעים ענף ועליו שלושה רימונים וכתובת בכתב העברי העתיק: “ירושלים הקדושה”; בצד הגב מופיעים גביע העומר והכתובת: “חצי השקל”. מטבעות מחצית השקל שימשו לתשלום מִסי המקדש, ובימי המרד הגדול החליפו את השקלים הצוריים. ככל הנראה, מטבעות אלו נטבעו בהר הבית עצמו על ידי שלטונות המקדש. מס מחצית השקל למקדש מבוסס על הנאמר בספר שמות, בפרשת “כי תישא” (ל’, י”א, ט”ו): כל יהודי נדרש לשלם חצי שקל למקדש בכל שנה. המטבע שנתגלה נשתמר היטב, אף שהוא פגום מעט בשל שרֵפה, אולי השרֵפה שגרמה לחורבן המקדש השני בשנת 70 לסה”נ. זו הפעם הראשונה שנתגלה מטבע מסוג זה, שמקורו בהר הבית עצמו.

חלק מהממצאים מעידים על החורבן האלים והלהבות ההרסניות ששרפו את המקדש בשלבים האחרונים של המרד הגדול. נתגלו ראשי חיצים ששימשו את הצבא הרומי, פריטים אדריכליים עם סימני חריכה, ומטבעות שעברו שריפה. בנוסף, העפר שאנו מסננים מכיל כמויות גדולות של אפר, אשר מוכר ומופיע באתרים רבים בירושלים ומקורו בשריפה הגדולה שנגרמה בזמן החורבן.

אריחי ריצוף מהתקופה ההרודיאנית בצורות גיאומטריות וצבעים שונים.

בין החוקרים קיים ויכוח האם לאחר חורבן בית המקדש השני הקימו הרומאים מקדש פגאני על הר הבית. כמות הממצאים מהתקופה הרומית המאוחרת (70 עד 324 לסה”נ) אינה גדולה כל תקופות אחרות, אך עדיין מעידה על השימושים של הר הבית בתקופה זו. מספר פיסות רעפים נושאות את סימן הלגיון העשירי אשר החריב את בית המקדש וקבע את בסיסו בעיר למשך שנים רבות. קוביות משחק מעצם, צלמיות חרס, כלי חרס וממצאים נוספים יתכן ומעידים על פעילותם של החיילים השומרים בהר ומונעים מהיהודים מלבקר בו ומלעלות לרגל לירושלים. 

בסינון נתגלו שברים רבים של פריטים אדריכליים מהתקופה הביזנטית (324 עד ל-638 לסה”נ), הכוללים אבני פסיפס, רעפים, שברי כותרות קורינתיות, שברי עיטורי שיש וגיר ופריטים נוספים. עושר הממצאים מתקופה זו, הכולל גם מאות מטבעות, מאתגר את ההנחה הרווחת שהר הבית היה נטוש וריק ממבנים במהלך התקופה. נראה שהמבנים מהתקופה הביזנטית נהרסו והוחלפו במבנים מוסלמים במאות השביעית והשמינית לספירה.

בראשית התקופה המוסלמית הקדומה הוקמו על הר הבית מסגד אל-אקצה והמבנה של כיפת הסלע. ממצאים מתקופה זו (638 עד 1099 לסה”נ) כוללים פריטים אדריכליים וכן גם פסיפסי זכוכית מוזהבים ושיבוצי אם הפנינה (דר) אשר שובצו בעיטורי קיר במבנים אלו ובמבנים נוספים מהתקופה המוסלמית המוקדמת. מטבעות רבים, בהם מטבעות זהב ואף מטבעות של תקופת החליפות הקדומה מראשית כיבושי האסלאם ומשקולות זכוכית עם כתובות ערביות יכולים להעיד על אופי המסחר במרחב הר הבית ועל חיי היומיום. עדויות אלו ניכרות גם בכלי חרס וחרסים עם כתובות, עדויות למתקני תעשייה לייצור כלי חרס, צלמיות בעלי חיים, תכשיטים, וכלי המשחק הרבים שנמצאו בסינון.

במהלך התקופה הצלבנית (1099 עד 1187 לסה”נ) שכנו בהר הבית האבירים הטמפלרים הידועים, שאליהם נקשרו אגדות רבות. האבירים השתמשו במסגד אל אקצא כמפקדה והפכו את המבנה בדרום מזרח הר הבית לאורוות עבור סוסיהם, ומכאן הגיע שמו “אורוות שלמה”. העפר שאנו מסננים מקורו באזור אורוות שלמה, והוא הניב שרידים רבים של פעילות צלבנית, כולל ראשי חיצים, מסמרי פרסות סוסים ותליונים דמויי צלב. אוסף מטבעות הכסף מהתקופה הוא הגדול ביותר המוכר בירושלים וחלק מהמטבעות מהוות דוגמה יחידה שלא מוכרת ממקומות אחרים. בנוסף נמצאו אבני ריצוף קטנות מרצפת תשליב צבעונית (אופוס סקטילה) שהוסרו מרצפת כיפת הסלע בשיפוצים מאוחרים יותר. אלו העדויות הארכיאולוגיות הראשונות לנוכחות מסדר האבירים הטמפלרים בהר הבית.

Crusader era iron horseshoe nails that attest to horses of the knights Templar in Solomon’s Stables.

מסמרי פרסה צלבניים מטיפוס “מפתח הכנורות” ששימשו את סוסי הפרשים הצלבניים באורוות שלמה.

שכבות העפר שמילאו ארוות שלמה ואת המרחב הדרומי של הר הבית ושאותן אנו מסננים כיום, הונחו ברובן במהלך התקופות המוסלמיות המאוחרות (1187 עד 1917). כלי חרס, מטבעות, תכשיטים, כלי משחק ופריטים אדריכליים מייצגים את כל השושלות האסלאמיות המאוחרות.

בעלי ענין מיוחד הם האריחים המזוגגים מימי סולטן סולימאן, שהחליפו את פסיפסי הזכוכית המוזהבים שעיטרו את הקירות החיצוניים של מבנה כיפת הסלע ו שברי חלונות זכוכית צבעוניים (ויטראז?) אשר עיטרו את המבנים העות’מאניים. כלי הנשק העות’מאניים מעידים על המעבר לשימוש בנשק חם וכוללים קליעי עופרת וברזל, שברי כדורי תותח ושני מנגנוני בריח, מהם אחד כולל פיסת צור מעובדת היטב המוחזקת בדף עופרת מעוטר בפיתוחים גיאומטריים. כמו כן נמצאו אביזרי לבוש, תגים וכפתורים צבאיים ותכשיטים רבים, חלקם של צליינים ותיירים אירופאים אשר ביקרו בתקופה זו בהר הבית ושל חיילים אירופאים מימי מלחמת העולם הראשונה. משקולות התקופה הן האחרונות לפני המעבר בזמן המנדט הבריטי לשיטה המטרית. מבין החותמות של התקופה, בולטת חותמת הנושאת את שמו של “עבד אל-פתאח אל-תמימי”, אשר שירת כסגן המופתי הראשי של ירושלים בראשית המאה ה-18 וצאצאיו עדיין משרתים בתפקידי מפתח בהנהגה המוסלמית בישראל, וביניהם גם מנהל מסגד אל-אקצה מטעם הוואקף, כמאל חאטיב אל-תמימי.

מידע נוסף ונרחב יותר אודות הממצאים שנתגלו במפעל הסינון ניתן למצוא בדוח”ות המקדמיים שפורסמו (ראה קישורים להלן). מפעל הסינון הוכח כמקור בלתי נדלה של מידע על הר הבית. ממצאים ארכיאולוגיים שהיו טמונים באדמת הר הבית במשך דורות נחשפים ונחקרים עתה, ובעזרתם יזכו לפרסום מדעי.

מה הספקתם לעשות בתקופה האחרונה מאז פרוץ מגיפת הקורונה?

מאז פרוץ מגפת הקורונה, אתר הסינון העפר במצפה המשואות היה ככל הנראה הפרויקט הארכיאולוגי היחיד בארץ שהמשיך לפעול ברצף, גם בשיא הסגר של הגל הראשון. חשבנו שיש ערך רב לשמור על רציפות הפעילות של הסינון והעיסוק במורשת של הר הבית- גם בזמן המגיפה. זאת על אף שהדבר נעשה רק עם צוות מצומצם של עובדים וללא קבוצות מבקרים. למרות שקצב הסינון היה איטי, עלו בחודשים האחרונים מספר ממצאים משמעותיים. ביניהם: שלוש בולות מימי הבית הראשון שזקוקות עדיין לפענוח, בולה נדירה מהתקופה הביזנטית, בולה נדירה ביותר מהתקופה המוסלמית הקדומה, ידיות מסומנות של כלי חרס מימי הבית הראשון, שברי כתובות בחריטה על חרסים, עדויות לתעשיית שיבוצים ותכשיטים עשויים מדר (אם הפנינה), אריחי אופוס סקטילה נוספים משלהי ימי הבית השני, חרסים מעוטרים מהתקופה הפרסית (ימי שיבת ציון), שבר כתובת (כנראה בלטינית) חקוקה על לוח שיש, עדויות לכלי חרס מיובאים מתקופת הברונזה המאוחרת, ועוד. זאת בנוסף לשפע הממצאים מהסוגים השכיחים אצלנו שכוללים: שברי כלי אבן עשויים במחרטה מימי הבית השני, מטבעות חשמונאים, מטבעות מימי הנציבים הרומאים בשלהי ימי הבית השני, מטבעות צלבניים, מסמרים סנדל רומי, תכשיטים מתקופות שונות, שברי צלמיות חרס מימי הבית הראשון, ראשי חצים, כלי משחק ועוד.

במקביל המשכנו את עבודת המחקר במעבדה. למרות שחלק זה של הפרויקט מתקיים אך רק על בסיס תרומות, הקפדנו להתמקד רק במחקר של נושאים פתוחים שהמחקר בהם מצוי לקראת סיום, בשל החשש שהמשבר הכלכלי שמתלווה למגפה יקשה גם על גיוס התרומות. בתקופה האחרונה התקדמנו בסיום כתיבת הפרק על כלי החרס מימי הבית הראשון (תקופת הברזל IIב-ג), בעיבוד כלי החרס מתחילת ימי הבית הראשון (תקופת הברזל IIא), ובכתיבת הפרקים של כלי החרס מהתקופה הרומית המאוחרת, הביזנטית והמוסלמית הקדומה. כמו כן, אנו מצויים בשלבי סיום של הפרק על המטבעות מימי הבית השני, ובשלב מתקדם של כתיבת הפרק על המטבעות מהתקופה הרומית והביזנטית. בנוסף לאלו, סיימנו טיוטה לפרק בנושא הגמות (שיבוצי טבעת מעוטרים עשויים מאבנים חצי יקרות), טכנולוגיית ייצור של חרוזים קדומים, קטלוג של שברי הכתובות על חרסים מימי הבית הראשון, תרגום לעברית של המאמר שעוסק בהרחבה בבולה של בן אימר ואוצרות בית המקדש, וכתיבת דו”ח מקדמי רביעי שממוקד בממצא הקירמי והנומיסמטי שישלח לפרסום בקרוב.

למרות התקציבים הדלים שעומדים לרשותנו, ההספק הרב שאנו מצליחים להפיק מקורו בעיקר בזכות צוות העובדים המסור שרואה בעבודתו שליחות, בזכות התורמים שממשיכים להאמין בחשיבות של עבודתנו, בזכות המתנדבים שמלווים את הסינון במשך שנים ובזכות תומכים נוספים שמסייעים לנו בדרכים שונות. עבודה רבה עוד לפנינו , ואנו נכונים להמשיך לצעוד בדרך הארוכה שעוד לפנינו.

מעבדת המחקר של מפעל הסינון. כ-15 חוקרים בעלי התמחויות שונות מועסקים (במשרה חלקית) לצורך מחקר ופרסום של סוגי ממצאים שונים.

מהי החשיבות של פרסום הממצאים הארכיאולוגיים מהר הבית?

כִּי בֵיתִי, בֵּית-תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל-הָעַמִּים (ישעיה נז, ז)

הר הבית בירושלים מהווה אתר חשוב עבור יותר ממחצית מאוכלוסיית העולם. זהו האתר הקדוש ביותר לעם ישראל, המקום שבו שמים וארץ נפגשים, מקומו של בית המקדש, אתר שיועד לשמש כמרכז החיים הדתיים והלאומיים של העם ומרכז הוראה שממנו יופץ דבר האלהים לכל העולם. עבור הנוצרים, זהו מקומו של המקדש אותו ביקר ובו פעל ישו. עבור המוסלמים זהו האתר השלישי בקדושתו, מיקומו של מסגד אל אקצא וכיפת הסלע. לכן כל מה שקורה על הר הבית מהדהד ברחבי העולם כולו.

הר הבית ידוע כיום כמקום בעל רגישות פוליטית נפיצה, ולעיתים הדבר נובע כתוצאה מבורות ומידע שגוי. בעשורים האחרונים החלו להשמע טיעונים חדשים מפיהם של מנהיגים מוסלמים המכחישים לחלוטין את עצם קיומו של מקדש יהודי במקום. פרסום הממצאים מהווה הזדמנות לדיאלוג ציבורי מושכל, על בסיס מחקר מדעי וכתוצאה מכך אולי אף יסייע בצמצום המתיחות הפוליטית.

על אף העובדה שהר הבית נזכר פעמים אינספור במקרא ובמקורות ההיסטוריים, במחקר הארכיאולוגי וההיסטורי קיימות שאלות רבות וחשובות לגביו שנותרו ללא מענה. בשל ההתנגדות של הוואקף, ההקדש המוסלמי המנהל את האתר, והרגישות הפוליטית סביבו, מעולם לא נערכה בו חפירה ארכיאולוגיות מסודרת. לכן הממצאים שבידינו הם הנתונים הארכיאולוגים היחידים מתוך אדמת ההר הזמינים למחקר. על ידי פרסומם של הממצאים, נאיר באור חדש את ההיסטוריה המורכבת של האתר החשוב הזה, והדבר עשוי אף לסייע ביישוב מחלוקות מחקריות רבות, כפי שתואר לעיל.

תרומתכם תסייע לנו להשיב על שאלות מחקר רבות כגון:

–        בניית המקדש על ידי המלך שלמה:  יש לנו ממצאים רבים מתחילת תקופת הבית הראשון (המאה העשירית לפנה”ס). תקופה שבשנים האחרונות ישנן  מחלוקות רבות אודותיה, וישנם חוקרים המטילים ספק שכבר בזמן שמיוחס לימיו של המלך שלמה הוקם המקדש. הממצאים שלנו מראים אחרת, אבל דרוש לכך מחקר נוסף ופרסום מדעי.

–        דגמי הריצוף הייחודים מזמן הורדוס: פרסמנו לאחרונה שחזורים של דגמי ריצוף שעיטרו את מקדש הורדוס,  ושיערנו שמדובר בריצוף שעיטר את הסטיו (שדרת עמודים היקפית) או מבנים אחרים, אך יוסף בן מתתיהו מציין שכל הרחבה הפתוחה תחת השמים היתה מרוצפת באבנים צבעוניות. יש לנו מרצפות שאנו מעריכים ששימשו ברחבה זו ויש לנו כבר הצעת שחזור לדגם מרהיב המייצג רבדים רבים של משמעותיות סימליות שעולות בקנה אחד עם המקורות המקראיים וספרות חז”ל. טרם פרסמנו זאת מפני שדרוש עוד מחקר.

–        מקדש רומי בהר הבית: החוקרים חלוקים בדעתם האם עמד מקדש רומי בהר הבית בתקופה שלאחר חורבן הבית השני. מה היא כמות הממצאים מהתקופה הסמוכה לאחר החורבן? האם יש עדות לממצא פולחני? מחקר הממצאים שלנו עשוי לשפוך אור נוסף על הנושא?

–        פענוח חותמות וטביעות חותם נוספות: בין טביעות החותם שצריכות עוד להחקר ישנו פריט ששימש ככל הנראה כסוג של כרטיס שניתן לעולי הרגל שרכשו נסכים עבור הקורבנות (ראו משנה שקלים, פרק ה’). איננו יכולים בשלב זה לפרט מה הכתובת והציור שמופיעים על הפריט טרם מחקר מעמיק ופרסום מדעי, אך בעקבות המחקר עשוי להתברר כי מדובר באחד הממצאים החשובים ביותר שנתגלו בהר הבית עד כה.

–        תיארוך שברי עצמות בעלי-חיים: יש לנו עצמות שרופות של צאן ובקר צעירים. האם אלו שרידי הקורבנות מימי בית המקדש הראשון, השני או שמא מדובר על עצמות משלבים מאוחרים יותר? מה הם ההבדלים בין מכלולי העצמות מימי הבית הראשון לעומת הבית השני? יש לנו כמות גדולה של עצמות חזירים! האם אלו מהתקופה הביזנטית, הצלבנית, ההלניסטית (תקופת שלטון יון) או תקופה מפתיע אחרת?

–        נוכחות המוסלמים בהר הבית לפני הקמת מסגד אל-אקצה: יש לנו מכלול ייחודי של ממצאים המתוארך לשלבים הראשונים של הנוכחות המוסלמית , טרם הקמת מסגד אל-אקצה. (המוסלמים כיום מאמינים שאל-אקצה עמד במקום החל מימיו של האדם הראשון). מה בדיוק התרחש בהר הבית בתקופה המוסלמית טרם הקמת המסגד?

אלו רק מבחר שאלות מצומצם של הסוגיות שאנו עתידים לעסוק בהם במסגרת חלק הממצאים שנתגלו לאורך שנות מפעל הסינון ואלו שעוד יתגלו בעתיד. אופי הממצאים שיש בידינו (ממצאים קטנים בעיקר) יוצר אתגר גדול יותר למחקר, אך הדבר הוא אפשרי. פיתחנו שיטות מחקר סטטיסטיות לניתוח מכלולי הממצא, דבר אשר יאפשר תובנות על כלל הפעילות בהר הבית. כך שמעבר לחסרון שיש בדבר ישנם גם יתרונות ואתגרים נוספים. הבעיה היא שהדבר מצריך סכום כסף משמעותי על מנת שניתן יהיה לקיים את כל הבדיקות שצויינו.

Map of the Old City of Jerusalem with the major excavated areas in the last 150 years. Note the large blank rectangle of the Temple Mount where no systematic excavation has ever taken place.

מפה של העיר העתיקה בירושלים עם סימוני האזורים שבהם התקיימו חפירות ארכיאולוגיות ב-150 השנה האחרונות. ירושלים היא, ככל הנראה, העיר הנחפרת ביותר בעולם, ועם זאת מעולם לא נערכה בחלק החשוב ביותר בה, הר הבית, חפירה ארכיאולוגית מסודרת ולא פורסמו ממצאים ארכיאולוגים הטמונים בעפרו.

בעולם המחקר הארכיאולוגי ממצאים שלא זכו לפרסום מדעי, נחשבים כממצאים שמעולם לא נתגלו!

תרמו כבר עכשיו לקידום המחקר של הממצאים אשר יחשוף את המשמעות המלאה שלהם ויביא לפרסומם לקהילה המדעית ולציבור הרחב בכל העולם.

למה ישמשו הכספים שנתרמים עבור המחקר והפרסום?

בטופס התרומה ניתן לבחור את ייעוד התרומה. להלן פרטים נוספים על היעדים השונים:

תרומה כללית – תרומה זו מתחלקת באופן שווה בין כל היעדים הפעילים.

הקמת תשתיות לאתר הסינון החדש

התשתיות של הקמת אתר הסינון החדש הוקמו על ידי המארחים שלנו במתחם מצפה המשואות, והמימון לכך נעשה כהלוואה שעלינו להחזיר בסוף שנת 2020. כמו כן, יש לנו תוכניות פיתוח נוספות שכוללות תערוכת קבע של ממצאים שתכלול גם שחזור של דגמי הרצפות הצבעוניות שעיטרו את חצרות בית המקדש השני. בנוסף, יש להקים שביל גישה וכניסה חדשה לאתר הסינון מכיוון החניון, משרד קבלת קהל, מחסן וחדר צוות, קפטריה למבקרים, שער למעבר משאיות להובלה ופינוי של עפר וכן הפקת סרטון הדרכה מעודכן ומותאם לאתר החדש. קידום הפיתוח של תשתיות אלו תלוי בהצלחת גיוס הכספים, ואנו מקווים שנצליח להשיג לכך מימון בשנה הקרובה.

תפעול אתר הסינון לשנת 2020

עיקר העלות של תפעול הסינון היא השכר של צוות העובדים הכולל: מנהל האתר, ארכיאולוג, בין 3-6 אנשי צוות (תלוי בכמות המבקרים), מנהל הזמנות וקבלת קהל ומדריך. בנוסף לכך, ישנן הוצאות רבות של אחזקת האתר, שיווק ופרסום הפעילות ואחזקת מערכת הזמנות ממוחשבת. כאמור, חלק ניכר ממימון התפעול של אתר הסינון אמור להגיע מדמי ההשתפות של המבקרים, ואם נצליח להגיע לכ-30,000 מבקרים בשנה אתר הסינון יוכל להיות עצמאי מבחינה כלכלית. אנחנו עדיין רחוקים ממספר זה (בייחוד לאור משבר מגיפת הקורונה), ועלינו לשמר את צוות העובדים על ידי מתן עבודה גם בימים שאין בהם מבקרים רבים. הנתונים שמתפרסים כאן זה לגבי מימון יעד זה כוללים גם את הסכומים המגיעים מדמי הכניסה של המבקרים, כך שהם מציגים נאמנה את הכסף שגויס עבור יעד זה מכלל מקורות המימון.

פרסום שלושת הכרכים הראשונים:

למעלה מחצי מליון ממצאים מכל התקופות, החל מימי בית ראשון ועד ימינו, נאספו עד כה. התיעוד והניתוח שלהם, לקראת פרסומם המדעי, זו משימה עצומה המצריכה את מעורבותם של מיטב המומחים עבור סוגי הממצאים השונים.

תרומתכם תעזור לנו להשלים את עבודת המחקר של הממצאים, והוצאתם לאור על ידי פרסום מספר כרכים של דו”ח מדעי מסודר כמו גם מאמרים מדעיים ומאמרים בכתבי עת פופולריים לטובת הציבור הרחב. בכדי להשיג את מירב המידע על הממצאים ובכדי לפרסם את המידע לציבור, מבוצעות במהלך עבודת המחקר בדיקות מעבדה רבות וכל פריט מתועד ומתואר בפירוט. בנוסף, נבחן מכלול הפריטים תחת ניתוח נתונים בעזרת כלי מחשוב מורכבים ותוכנות סטטיסטיות.

גיבשנו תכנית מחקר ופרסום שבמסגרתה יצא לאור דו”ח מדעי בין שישה כרכים. התכנית אושרה על ידי ועדה מיוחדת של רשות העתיקות המורכבת מארכיאולוגים בכירים מהמכונים לארכיאולוגיה בישראל. העלות הכוללת של התכנית היא כ-9 מליון ש”ח. רשות העתיקות שלחה המלצה למשרד ראש הממשלה לתמוך בתכנית הזו, והממשלה אישרה בעל-פה מענק של 4 מליון ש”ח לצורך כך. לצערנו הכנסת התפזרה זמן קצר לפני שההחלטה עמדה להתקבל באופן רשמי ומעשי. אנו מקווים שלאחר שתוקם ממשלה תהליך זה יושלם. מכל מקום, התכנית שלנו כעת היא להתקדם תחילה בהוצאה לאור של שלושת הכרכים הראשונים שכוללים בעיקר מבואות, עיבודים סטטיסטים, חותמות, טביעות חותם, כתובות, קירמיקה ומטבעות.

25

 הכספים עבור יעד זה ישמשו למטרות שלהלן:

 • תפעול המעבדה (שכירות, חשבונות שוטפים, מחשוב, ועוד)

 • משכורות לחוקרים (עשרות חוקרים בתחומי התמחות שונים כגון: קרמיקה רומית, קרמיקה עות’מאנית, עצמות בעלי חים, צדפים, כלי משחק, כלי נשק, כלי עצם, כלי זכוכית, ועוד תחומים רבים אחרים), צלמים, ציירים וכו’

 • בדיקות מעבדה ושימור: תארוך ע”י בדיקות פחמן 14, בדיקות חומרים, מחקרים וזיהויים גיאולוגיים, ניקוי מתכות, טיפול ושימור ממצאים רגישים, ועוד.

 • עריכה והוצאה לאור של הדו”חות הסופיים.

כל מערך ניהול הכספים של מפעל הסינון נעשה על ידי הקרן לקידום הארכיאולוגיה בישראל (ע”ר). לעמותה אישור ניהול תקין מרשם העמותות וסעיף 46א לצורך הכרה במס עבור התרומות.

היכן וכיצד חידשתם את המשך עבודת הסינון?

אתר הסינון בעמק צורים היה במיקום מאד יפה וסימלי, אך נגישותו של האתר היתה בעייתית, וחדר מצב של משרד החינוך הטיל מגבלות על הגעת אוטובוסים לאתר. לפיכך איתרנו מיקום חדש להקמת אתר הסינון, ב”מצפה המשואות”, שבסמוך לאוניברסיטה העברית בהר הצופים. המיקום נגיש יותר לתחבורה ציבורית ועם שטחי חניה בשפע. במקום קיים אודיטוריום שבו ניתן לקיים את הרצאות המבוא לפעילות בעזרת מצגות וסרטונים ולערוך בו תצוגת ממצאים. התנאים החדשים עשויים לאפשר בעתיד להפעיל את הסינון באופן כלכלי.
ביום ירושלים (כ”ח אייר, 2/6) השקנו את אתר הסינון החדש, בסיוע הקרן לקידום קהילתי יהודי ברכס הר הזיתים. המימון עבור התשתיות הראשוניות ניתן לנו כהלוואה שאותה נצטרך להחזיר בשנת 2020. כמו כן, עלינו לממן את העלות של התפעול השוטף של הסינון בשנים הראשונות בתקווה שלאחר מכן, ההכנסות מהמבקרים באתר יוכלו לממן את כל הוצאות ההפעלה.

מה הקשר בין סיפור מחצית השקל למפעל הסינון?

מחקרים אקדמאיים מתבססים לרוב על קרנות מחקר או קרנות פילנתרופיות ועל בעלי הון התורמים סכומים גדולים. מחצית מתקציב המחקר כבר נתקבל כך, אך אנו מאמינים כי ישנו ערך רב בכך שגם הקהל הרחב ישתתף במימון מפעל הסינון. כפי שסינון העפר נעשה על ידי מאות אלפי אנשים עד כה, אנו רוצים לתת לקהל הרחב גם את הזכות לקחת חלק בהבאתם של הממצאים הרבים לפרסום מלא. זוהי תמצית רוחו של מפעל סינון העפר מהר הבית, המבוססת על רוח של התנדבות ולקיחת אחריות מצד הציבור הרחב.

בימי בית המקדש השני נתבקשו היהודים להעלות תרומה של מחצית השקל בכל שנה כדי לממן את תפעולו ותחזוקו של בית המקדש. מס זה קיבל את השראתו ממצוות מחצית השקל המופיעה במקרא בהקשר של המשכן:

וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לה’ בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם. זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לה’. כֹּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה יִתֵּן תְּרוּמַת ה’. הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל לָתֵת אֶת תְּרוּמַת ה’ לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם. וְלָקַחְתָּ אֶת כֶּסֶף הַכִּפֻּרִים מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתַתָּ אֹתוֹ עַל עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְהָיָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי ה’ לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם. (שמות פרק ל’)

מצווה זו מבטאת אידיאל שבו לא ניתן לפקוד את העם אחד אחד כיחידות נפרדות ועצמאיות, אלא רק כחצי, כך שכל אחד הוא חלק של השלם הגדול. לא ניתן לספור את העם כאוסף של פרטים אלא כיחידה אורגנית אחת שכל מרכיביה קשורים זה בזה. כך מחצית השקל יכלה לשמש כאמצעי לחיבור כל חלקי העם למקדש, וכך גם ליצירת אחדות על ידי חיבור כל הפרטים לנקודה מרכזית אחת שהיוותה נקודת משען שאליה היו מכוונים כל רבדי החיים.

בתקופת המקרא מס זה שולם באמצעות בצע כסף במשקל של חצי שקל, שהיה שווה ערך לעשרה ימי עבודה של פועל. בימי הבית השני מס זה שולם על ידי מטבע כסף של מחצית השקל. במפעל הסינון נפלה בידנו הזכות למצוא מטבע מחצית השקל מהשנה הראשונה של המרד הגדול נגד הרומאים (67-66 לספירה). ממצא נדיר זה נתן לנו השראה לקרוא לקמפיין גיוס ההמונים בשם “פרויקט מחצית השקל”, בו כל אחד יכול לקחת חלק במאמץ המשותף להוסיף נדבך נוסף לסיפור של הר הבית. יותר משאנחנו מקוים לתרומות הגדולות מקרנות המחקר או מבעלי הון, היינו שמחים לראות תרומות קטנות רבות מאנשים מישראל ומהעולם אשר רוצים אישית לקחת חלק בפרסום הממצאים מעפר הר הבית.

A rare silver half-shekel coin found in the sifting. Obverse: A chalice from the Temple topped by the letter aleph, meaning “Year One”. Around it are the words “half a shekel”. Reverse: A branch with three pomegranates surrounded by the words “Holy Jerusalem”. These coins were used for paying the annual Temple tax according to the Biblical commandment in Exodus 30:13-15.

מטבע “חצי השקל” שנתגלה בסינון העפר מהר הבית. המטבע הוטבע בשנה הראשונה של המרד הגדול נגד הרומאים, בשנת 66/67 לסה”נ. בפני המטבע מופיעים ענף ועליו שלושה רימונים וכתובת בכתב העברי העתיק: “ירושלם קדשה”; בגב המטבע מופיעים גביע העומר והכתובת: “חצי השקל”. מטבעות מחצית השקל שימשו לתשלום מִסי המקדש, ובימי המרד הגדול החליפו את השקלים הצוריים. ככל הנראה, נטבעו מטבעות אלו בהר הבית עצמו בידי שלטונות המקדש. מס מחצית השקל למקדש מבוסס על הנאמר בספר שמות (ל’, י”א, ט”ו). המטבע שנתגלה נשתמר היטב, אף שהוא פגום מעט בשל שרֵפה, אולי השרֵפה שגרמה לחורבן המקדש השני בשנת שבעים לסה”נ. זו הפעם הראשונה שנתגלה מטבע מסוג זה, שמקורו בהר הבית עצמו.

A four gera weight that was found in the sifting (First Temple period)

משקולת אבן שנתגלתה בסינון ועליה סימון של ארבעה גרה (תקופת בית המקדש הראשון)

מה קרה בסוף עם הבטחות ראש הממשלה לממן את מפעל הסינון?

נכון מרץ 2020, הבטחות הממשלה לתמיכה במפעל סינון העפר מהר הבית לא מומשו. זאת למרות שראש הממשלה ביקש מגורמי הממשל לפעול בנושא. ראש הממשלה מינה את רשות העתיקות ללמוד את צרכי המימון של מפעל הסינון. רשות העתיקות בחנה את התכנית ותקציב המחקר, והעבירה אותם לוועדה של ארכיאולוגים בכירים מהאקדמיה שאישרה את התוכנית. תהליך זה נמשך כשנה ובאפריל 2018 שלח מנכ”ל רשות העתיקות מכתב ללשכת ראש הממשלה עם התכנית והתקציב, והמליץ לממן את המחקר שיתפרס על פני חמש שנים ועלותו מסתכמת בכ-9 מיליון ש”ח.
הנושא התקדם מאד לאט, ובסופו של דבר, בנובמבר 2018, זמן קצר לפני שהוחלט על פיזור הכנסת והליכה לבחירות, שרי הממשלה (ראש הממשלה, שרת התרבות והשר לענייני ירושלים ומורשת), קיבלו החלטה שטרם אושרה באופן רשמי, לממן את מפעל הסינון בכ־4 מיליון ש”ח שיגיעו מתקציבי משרדיהם. כאשר ניגשו לביצוע תכנית העברת התמיכה, עצרה היועצת המשפטית של משרד התרבות את התהליך מסיבות שאינן ברורות ובין היתר ציינה כי בשל תקופת הבחירות לא ניתן לקדם את ההליך.
לצערנו הרב הטיפול בנושא נעשה בעצלתיים ולכן מפעל הסינון לא זכה לקבל תמיכה ממשלתית לפני הבחירות, וספק אם נצליח להניע את התהליך שוב בעתיד באמצעות הממשלה החדשה. זוהי מציאות עגומה, אך כפי שעד כה הצלחנו להסתדר ללא תמיכה ממשלתית, אנו מאמינים שנצליח בעזרת תומכינו בארץ ובחו”ל להמשיך לפעול עד להשלמת כל צרכי המחקר.

באילו דרכים נוספות ניתן לעזור למפעל הסינון?

הרשמו לסינון ועודדו גם חברים, סוכני תיירות ומוסדות להצטרף גם. הפיצו את סרטון ההזמנה לסינון ודרגו אותנו ב-TripAdvisor. ביכולתכם לעזור גם להעלות את המודעות לחשיבותו של מפעל הסינון על-ידי שיתוף הסרטונים והאתר הזה ברשתות חברתיות (כגון פייסבוק וטוויטר), בבלוגים, בפורומים שונים וברשימת התפוצה שלכם.

מי הם האנשים שמאחורי מפעל הסינון והקמפיין?

מפעל סינון העפר מהר הבית מנוהל על ידי הארכיאולוגים ד”ר גבריאל ברקאי וצחי דבירה בחסות המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן. הכספים מנוהלים באמצעות הקרן לקידום הארכיאולוגיה בישראל (ע”ר).

ד”ר גבריאל ברקאי, חתן פרס ירושלים לארכיאולוגיה וזוכה פרס יקיר ירושלים על תרומתו לארכיאולוגיה של ירושלים. ד”ר ברקאי נחשב בעיני רבים כמומחה הגדול ביותר לארכיאולוגיה של ירושלים. הוא חפר בעשרות אתרים, והתפרסם בעיקר בזכות לוחית הכסף מימי הבית הראשון שגילה באתר הסמוך למרכז בגין בירושלים, ובה מופיע כיתוב של ברכת הכהנים כפי שהיא מופיעה בתורה. זהו הטקסט המקראי הקדום ביותר שנתגלה אי פעם. ברקאי בעברו לימד במשך שנים רבות באוניברסיטת תל-אביב, ולאחר מכן באוניברסיטת בר-אילן ובמוסדות אחרים. כיום הוא משמש גם כחבר המועצה לארכיאולוגיה המייעצת לרשות העתיקות, חבר בוועדות ומועצות נוספות, ועורך או יועץ במספר כתבי עת.

צחי דבירה (צויג) הוא דוקטורנט באוניברסיטת בר-אילן, התמחותו היא בתחום שיטות מחקר בארכיאולוגיה ושילוב של שיטות של כריית מידע לניתוח נתונים ארכיאולוגים. דבירה חוקר את הארכיאולוגיה של הר הבית מאז 1998, פרסם מספר מאמרים בנושא, כולל מידע חשוב ביותר על הר הבית שגילה בארכיונים של מחלקת העתיקות המנדטורית ושטרם פורסם. בשנים שקדמו למפעל הסינון, דבירה השתתף במספר חפירות חשובות כמנהל שטח חפירה, ביניהם תל צפית ועיר דוד.

במחקר הממצאים עובדים עשרות חוקרים מומחים מהשורה הראשונה של המחקר בתחומם. את ניהול עבודת החוקרים מרכז חגי כהן-קלונימוס, שהוא דוקטורנט במכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית ומומחה לפריטי אבן ומשקולות. חגי הוא ארכיאולוג מנוסה שהשתתף בניהול חפירות רבות ועוסק גם בעיבוד וניתוח ממוחשב של נתונים ארכיאולוגים.

אתר הסינון החדש מנוהל על ידי יוסף ללוש שהצטרף אלינו בתחילת שנת 2020. יוסף אינו ארכיאולוג, אך מחובר לנושא במעמקי ליבו ויש לו נסיון רב בתחום התיירות ובמיחשוב אתרי תיירות.

אנשים רבים אחראים להצלחתו של מפעל סינון העפר מהר הבית, ורבים אחרים הקדישו את זמנם ומרצם להפקת קמפיין גיוס הכספים. אין ביכולתנו להודות לכולם באופן אישי, אולם ברצוננו להזכיר כמה קבוצות חשובות שעמלו מאחורי הקלעים.

בראש ובראשונה אנו מודים לצוות אתר הסינון שבאופן יומיומי נושמים את אבק הר הבית, שוטפים את אבניו, מגלים את אוצרותיו הארכיאולוגיים, ומנגישים אותם לקהל המבקרים המגוון באתר. בנוסף, ישנם הארכיאולוגים במעבדה שלוקחים חלק בארבעת השנים האחרונות במשימה העצומה של מחקר הממצאים הרבים ובהכנתם לפרסום.

אתר אינטרנט זה לא היה יכול לצאת לפועל בלי עזרתם של מתנדבים רבים שסייעו בכתיבה, הגהה ותרגום הטקסטים לשפות רבות, ולאלו שצילמו וערכו את קטעי הווידאו, הלחינו את הלחנים עבור הסרט, וקידמו את הקמפיין באינטרנט.

innder banner

 תרומתכם תסייע לחשוף את סיפורו של הר הבית. אנא תרמו היום!


איתי אלבז
₪100
Israel
כרכום
Marianne Schwach
$20
Austria  Österreich
Vienna
Herbert Pradl
$20
Austria  Österreich
Traisen
צבי לירון
₪18
Israel
יהוד-מונוסון
Hayati Yanni
$10
Turkey
Istanbul
Hidden
$35
Israel
חיפה
Hidden
₪100
Israel
רמת גן
Hidden
₪100
Israel  israel
lod
איטה חזן
₪18
Israel
נהריה
נוקי (נתן) לביא
₪100
Israel
מעלה שומרון
Hidden
₪100
Israel  ישראל
אפרת
Alison Bermant
$120
United States  NY
East Norwich
שמואל שאקי
₪250
Israel
מעלה שומרון
Hidden
₪100
Israel  ישראל
ירושלים
Hidden
₪100
Israel
חברון
Direct Donation
$5,000
United States  FL
Delray Beach
Michael Caba
$100
United States  OR
Bend
Ira Smith
$10
United States  ID
Middleton
Hidden
₪50
Israel
חיפה
Daniel Some
$50
United States  CA
Santa Barbara