banner - he4

שתף את האתר
שתף את הסרטון

בפרויקט סינון העפר מהר הבית  נתגלו יותר מכחצי מיליון ממצאים ארכיאולוגים. הממצאים נאספו על ידי יותר מ-200 אלף מתנדבים ומבקרים שלקחו חלק בפרויקט. מכיוון שמעולם לא נערכה בהר הבית חפירה ארכיאולוגית מסודרת, אלו הנתונים הארכיאולוגיים היחידים המגיעים מתוך אדמת ההר אשר נחקרים באופן מדעי. הממצאים שופכים אור חדש על תולדותיו של הר הבית והמחקר המעמיק שלהם מניב תובנות חדשות.

בשנת 2011 הקמנו מעבדה שבה אנו מתעדים את הממצאים, ומבצעים בהם מחקר מעמיק במטרה להוציא את כמות המידע העצומה בידינו לאור על-ידי פרסומים מדעיים ופופולאריים. פרסומים אלו יאירו באור חדש את ההיסטוריה המורכבת של הר הבית והדבר עשוי אף לסייע ביישוב מחלוקות מחקריות רבות. הדבר מצריך עבודה רבה ומשאבים רבים. לשם כך אנו פונים אליכם, הציבור הרחב, בבקשה לקחת חלק לא רק בעבודת הסינון אלא גם במימון של פרסום הממצאים. זוהי ההזדמנות שלכם לקחת חלק בחשיפת עברו החשוב של הר הבית והוצאתם לאור של הממצאים הארכיאולוגים הטמונים בעפרו.

לאחרונה נתקלנו בקשיים במימון המשך המחקר, וכעת אין בידינו מימון מלא לפעילות המעבדה לשנת 2017. אנא תרמו עוד היום על מנת לאפשר את ההמשך הרציף של המחקר שאותו אנו מבצעים. מהות קיומו של הפרויקט הוא באמצעותכם – הקהל הרחב שלקח חלק בסינון, ותופעה זו יפה גם לגבי מימון תהליך המחקר. בלעדיכם זה לא קרה יקרה!

אתר אינטרנט זה תורגם לכ-17 שפות במטרה להפיץ בעולם את סיפורו של הר הבית ושל פרוייקט הסינון, ובכך לאפשר לאוכלוסיות מכל רחבי תבל לקחת חלק במפעל (ניתן לבחור את השפה הרצוי באמצעות הלחצן בפינה השמאלית העליונה). אנא עזרו לנו להשתף ולהפיץ את האתר והסרטון בכל קצוות תבל.

innder banner

מהו פרויקט סינון העפר מהר הבית?

בשנת 1999, בעבודות חפירה לא חוקיות של שנערכו על ידי הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל, קרוב ל-400 משאיות של עפר רווי בממצאים ארכיאולוגיים הוצאו מהר הבית ונשפכו בנחל קדרון הסמוך. בשנת 2004 הקימו דר’ גבריאל ברקאי ויצחק דבירה את פרויקט סינון העפר מהר הבית בגן הלאומי עמק צורים, על מנת להציל את הממצאים העתיקים שטמונים בעפר ולקיים מחקר מעמיק שישפוך אור נוסף על עברו של הר הבית. המחקר הארכיאולוגי נעשה תחת החסות האקדמית של המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ובמימון הקרן לקידום הארכיאולוגיה בישראל.

ST_DIG

חפירת הבור הגדול לחשיפת החזית הצפונית של אורוות שלמה. החפירה בוצעה באמצעות ציוד מכני כבד וללא כל פיקוח ארכיאולוגי.

עד כה לקחו חלק בפעילות למעלה מ-200,000 מתנדבים מהארץ ומהעולם. זוהי תופעה חסרת תקדים כפעילות הארכיאולוגית הקהילתית הגדולה בעולם. בכך האתר הפך להיות בעל משמעות חינוכית וערכית לילדים ולמבוגרים אשר משתתפים בתהליך חשיפת ממצאי הר הבית.

רעיון זה בא לידי ביטוי יפה בספר תהילים:

כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ (תהילים קב:יד-טו)

מכיוון שמעולם לא התקיימה חפירה מדעית ארכיאולוגית יזומה בהר הבית, מאות אלפי הממצאים שנאספו במהלך פרויקט הסינון מספקים מידע ארכיאולוגי יקר ערך שלא היה נגיש לחוקרים קודם לכן. אף שהממצאים נמצאו מחוץ להקשרם המקורי, ניתן לזהות ולתארך את רובם על ידי השוואתם לממצאים שנמצאו באתרים ארכיאולוגיים אחרים. שיטות ייחודיות פותחו לסינון העפר באמצעות שטיפה במים ולדגימת הממצאים ובעקבות פרויקט הסינון, הפכו שיטות אלו כיום לנפוצות בחפירות ארכיאולוגיות ברחבי ירושלים. כמו כן, פותחו שיטות סטטיסטיות מורכבות לניתוח הנתונים במטרה לגלות את יחודם של שרידי התרבות החומרית מהר הבית ביחס לאזורים אחרים בירושלים.

מה נתגלה עד כה?

כל דלי עפר שמסונן מכיל שברי ממצאים קדומים מכל תולדותיו של הר הבית. הממצאים השכיחים הם שברי כלי חרס, שברי כלי זכוכית, אבני פסיפס, שברי חלקי מבנים, מתכות ועצמות בעלי חיים. בצידם נמצאו גם פריטים מיוחדים רבים כגון: שברי כלי קלל וכלי אבן אחרים, מעל ל-6000 מטבעות עתיקים החל ממטבעות פחוות יהֻד מסוף ימי השלטון הפרסי ועד לימינו, תכשיטים, חרוזים, צלמיות חרס, ראשי חיצים ונשק, משקולות, אביזרי ביגוד, קוביות משחק, שיבוצי עצם, צדפים, כלי עצם ושנהב, שרידים אדריכליים מרשימים כגון שברי עמודים וכותרות, שברי פרסקאות (שברי תמשיחים על טיח), אריחי קיר מזוגגים ועוד.

הממצאים העיקריים מתוארכים למן ימי בית המקדש הראשון (המאה ה-10 לפנה”ס) ועד לימינו. רק מעט מהממצאים ניתן לשייך לתקופות קדומות יותר. ממצאים אלו מספרים את קורותיו של הר הבית לאורך ההיסטוריה ושופכים אור חדש על אופי הפעילות בו בתקופות השונות. כבר עכשיו הובילו הממצאים לתגליות משמעותיות, שלעיתים מבארות מובאות היסטוריות מוכרות, כגון תיאורי יוספוס, ולעיתים ניצבות בסתירה לתיאורים היסטוריים מגמתיים, דוגמת המקורות הנוצריים המתארים את הר הבית בשיממונו במהלך התקופה הביזנטית. בעזרתכם, נוכל לחשוף ולבאר פרקים נוספים בסיפורו של הר הבית.

Various pieces of jewelry from different periods. Materials include semi-precious stones, glass, bronze, silver and gold.

מבחר תכשיטים מסוגים, מחומרים ומתקופות שונות. בסינון נתגלו עד כה אלפי פריטי תכשיט.

Selected coins from the Second Temple Period

מבחר מטבעות מימי בית המקדש השני.

ראש חץ נדיר עשוי ברונזה המתוארך לתחילת ימי בית הראשון.

ראש חץ נדיר עשוי ברונזה המתוארך לתחילת ימי בית הראשון.

מימי בית המקדש הראשון (960~ עד 586 לפנה”ס) נתגלתה כמות משמעותית של שברי כלי חרס קערות, קנקנים ופכים, וכן קובעות וכנים מראים על מגוון הפעילויות אשר התרחשו על ההר ובקרבתו. רבים מכלי החרס ניתן לתארך למאות ה-10 וה-9 לפנה”ס, ימי דוד ושלמה ויורשיהם. ממצאים אלו עומדים במרכז הויכוח הארכיאולוגי כיום, מול אלו הטוענים שירושלים היתה כפר קטן ולא עיר בירה שבמרכז מקדש. רעשנים, ידיות מסומנות של כלי חרס ושברי כתובות על חרסים מעידים עוד על הפעילות באזור זה של העיר ויתכן אף קשורים לפעילותו של בית המקדש.

מספר משקולות אבן מסדרת השקל היהודאי נמצאו בסינון. מטבעות לא היו בשימוש בתקופת בית ראשון ומסחר נעשה על ידי בצעי כסף אשר נשקלו על המאזניים מול משקולות אלו. חלק מהמשקולות הן קטנות מאוד ומייצגות שברים של השקל מסדרת ה’גרה’ (20 או 24 גרה לשקל). צלמיות חרס רבות של בעלי חיים וצלמיות המעוצבות כדמויות אנושיות  נמצאו שבורות, ככל הנראה במתכוון. חוקרים רבים שייכו תופעה זו לפעולותיו של המלך יאשיהו שטיהר את בית המקדש מעבודת האלילים בסוף המאה ה-7 לפנה”ס.

מתוך הממצא הכתוב, הכולל שברי חרסים אשר עליהם כתובות בדיו וכתובות שנעשו באיזמל וטביעות חותם (בולות), בולטת טביעת חותם אשר נושאת את השמות העבריים “…ליהו” ו”אמר”, שפירושם “(שייך ל)[….]ליהו (בן) אִמֵּר”. השם אִמֵּר נזכר במקרא בספרי ירמיהו ודברי הימים כשמה של משפחת כוהנים מסוף ימי הבית הראשון ותחילת ימי הבית השני. טביעת חותם זו הינה הכתובת העברית הראשונה מימי הבית הראשון שמקורה בהר הבית, ומעידה באופן ישיר על הפעילות המינהלית שהתקיימה במקדש. הממצאים כוללים גם חותם חרוטי מראשית ימי הבית הראשון (ימי המלך שלמה) שעליו מופיע דגם שני בעלי חיים, חותם מאבן שחורה ועליו צבי, חותם עשוי מאבן כחולה יקרה מסוג לפיס לזולי וכן טביעות חותם נוספות. ממצאים אלו מעידים על הפעילות המנהלית החשובה אשר התקיימה בבית המקדש ובסביבתו.

A 7th century BCE seal impression with ancient Hebrew writing, This seal impression is the first ancient Hebrew inscription ever found on the Temple Mount and is evidence of the administrative activity in the First Temple.

טביעת חותם על טין (בולה) המתוארכת לשלהי ימי הבית הראשון. על הטביעה מופיע שמה של אחת ממשפחות הכהונה, משפחת אימר. טביעה זו חתמה שק של חפצי יוקרה (כסף, זהב וכד’) ככל הנראה מאוצר המקדש שעליו הכהנים היו מופקדים. זוהי העדות הארכיאולוגית הראשונה שנתגלתה אי פעם המעידה על הפעילות המנהלית שהתקיימה בבית המקדש הראשון

במהלך ימי בית המקדש השני (516 לפנה”ס עד 70 לסה”נ) נעשו בהר הר הבית שיפוצים ומפעלי בנייה רבים, במיוחד במהלך שלטונם של המלך הורדוס ויורשיו. הממצאים מתקופה זו כוללים שברי כלי חרס רבים, במיוחד סירי בישול (יתכן שהתופעה קשורה לעולי הרגל), ועצמות שרופות שמרביתן של צאן ובקר. הפריטים האדריכליים כוללים שרידים שיתכן שהגיעו מהסטווים המפוארים שהקיפו את הר הבית, ואולי אף ממבנה המקדש עצמו!

בסינון נתגלו אריחי ריצוף רבים ששימשו ברצפות מפוארות. אריחים אלו כללו מגוון רחב של צבעים ודגמים גיאומטריים (טכניקה המכונה באדריכלות הרומית אופוס סקטילה). כעת אנו יכולים להבין את תיאורו של ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו, שכתב:

“וכל הככר מתחת לרקיע היה רצוף אבני מסוגים וצבעים שונים” (מלחמת היהודים ה ה ב).

אריחי הריצוף הרבים שנתגלו, תוך השוואה למפעלי בניה אחרים של הורדוס, מאפשרים להציע שחזור לדגמים אשר רצפו את רחבת בית המקדש ואת מעברי הסתיו המלכותי.

מעל ל-900 מטבעות מתוך אלפי המטבעות אשר נמצאו בסינון שייכים לתקופת בית שני. המטבעות מיצגים היטב את חילופי השלטון השונים על הר הבית לאורך ימי הבית השני. ממטבעות ‘יהד’ קטנים עשויים כסף מימי השלטון הפרסי היו המטבעות הראשונים אשר הופיעו בארץ ישראל. מבין המטבעות התלמיים והסלווקיים של השלטו ההלניסטי, בולטים מטבעותיו של אנטיוכוס הרביעי, אשר נושאים את דיוקנו. זהו אותו ‘אנטיוכוס הרשע’ מסיפור חנוכה, ערב המרד החשמונאי. מטבעות רבים שייכים לימי השלטון החשמונאי, לימי הורדוס ולתקופת הנציבים הרומיים ששלטו אחריו. עם זאת, מטבע נדיר, אשר עורר התרגשות מיוחדת כאשר נתגלה, היה מטבע שנטבע בשנה הראשונה של המרד הגדול נגד הרומאים, היא שנת 67/66 לסה”נ. בפני המטבע מופיעים ענף ועליו שלושה רימונים וכתובת בכתב העברי העתיק: “ירושלים הקדושה”; בצד הגב מופיעים גביע העומר והכתובת: “חצי השקל”. מטבעות מחצית השקל שימשו לתשלום מִסי המקדש, ובימי המרד הגדול החליפו את השקלים הצוריים. ככל הנראה, מטבעות אלו נטבעו בהר הבית עצמו על ידי שלטונות המקדש. מס מחצית השקל למקדש מבוסס על הנאמר בספר שמות, בפרשת “כי תישא” (ל’, י”א, ט”ו): כל יהודי נדרש לשלם חצי שקל למקדש בכל שנה. המטבע שנתגלה נשתמר היטב, אף שהוא פגום מעט בשל שרֵפה, אולי השרֵפה שגרמה לחורבן המקדש השני בשנת 70 לסה”נ. זו הפעם הראשונה שנתגלה מטבע מסוג זה, שמקורו בהר הבית עצמו.

חלק מהממצאים מעידים על החורבן האלים והלהבות ההרסניות ששרפו את המקדש בשלבים האחרונים של המרד הגדול. נתגלו ראשי חיצים ששימשו את הצבא הרומי, פריטים אדריכליים עם סימני חריכה, ומטבעות שעברו שריפה. בנוסף, העפר שאנו מסננים מכיל כמויות גדולות של אפר, אשר מוכר ומופיע באתרים רבים בירושלים ומקורו בשריפה הגדולה שנגרמה בזמן החורבן.

Floor tiles of various shapes, colors and sizes that were used in the opus Sectile Roman Paving technique in royal structures. This type of floor is mentioned in the writings of Flavius Josephus regarding the floor of the open courts that surrounded the Temple.

אריחי ריצוף מהתקופה ההרודיאנית בצורות גיאומטריות וצבעים שונים.

A suggested reconstruction of the Temple courts according to Flavius Josephus’ writings and the floor tiles found at the Sifting Project.

שחזור של דגמי הריצוף ברחבת הר הבית בשלהי ימי הבית השני על-פי אריחי ריצוף שנתגלו בפרויקט הסינון.

בין החוקרים קיים ויכוח האם לאחר חורבן בית המקדש השני הקימו הרומאים מקדש פגאני על הר הבית. כמות הממצאים מהתקופה הרומית המאוחרת (70 עד 324 לסה”נ) אינה גדולה כל תקופות אחרות, אך עדיין מעידה על השימושים של הר הבית בתקופה זו. מספר פיסות רעפים נושאות את סימן הלגיון העשירי אשר החריב את בית המקדש וקבע את בסיסו בעיר למשך שנים רבות. קוביות משחק מעצם, צלמיות חרס, כלי חרס וממצאים נוספים יתכן ומעידים על פעילותם של החיילים השומרים בהר ומונעים מהיהודים מלבקר בו ומלעלות לרגל לירושלים. 

בסינון נתגלו שברים רבים של פריטים אדריכליים מהתקופה הביזנטית (324 עד ל-638 לסה”נ), הכוללים אבני פסיפס, רעפים, שברי כותרות קורינתיות, שברי עיטורי שיש וגיר ופריטים נוספים. עושר הממצאים מתקופה זו, הכולל גם מאות מטבעות, מאתגר את ההנחה הרווחת שהר הבית היה נטוש וריק ממבנים במהלך התקופה. נראה שהמבנים מהתקופה הביזנטית נהרסו והוחלפו במבנים מוסלמים במאות השביעית והשמינית לספירה.

בראשית התקופה המוסלמית הקדומה הוקמו על הר הבית מסגד אל-אקצה והמבנה של כיפת הסלע. ממצאים מתקופה זו (638 עד 1099 לסה”נ) כוללים פריטים אדריכליים וכן גם פסיפסי זכוכית מוזהבים ושיבוצי אם הפנינה (דר) אשר שובצו בעיטורי קיר במבנים אלו ובמבנים נוספים מהתקופה המוסלמית המוקדמת. מטבעות רבים, בהם מטבעות זהב ואף מטבעות של תקופת החליפות הקדומה מראשית כיבושי האסלאם ומשקולות זכוכית עם כתובות ערביות יכולים להעיד על אופי המסחר במרחב הר הבית ועל חיי היומיום. עדויות אלו ניכרות גם בכלי חרס וחרסים עם כתובות, עדויות למתקני תעשייה לייצור כלי חרס, צלמיות בעלי חיים, תכשיטים, וכלי המשחק הרבים שנמצאו בסינון.

במהלך התקופה הצלבנית (1099 עד 1187 לסה”נ) שכנו בהר הבית האבירים הטמפלרים הידועים, שאליהם נקשרו אגדות רבות. האבירים השתמשו במסגד אל אקצא כמפקדה והפכו את המבנה בדרום מזרח הר הבית לאורוות עבור סוסיהם, ומכאן הגיע שמו “אורוות שלמה”. העפר שאנו מסננים מקורו באזור אורוות שלמה, והוא הניב שרידים רבים של פעילות צלבנית, כולל ראשי חיצים, מסמרי פרסות סוסים ותליונים דמויי צלב. אוסף מטבעות הכסף מהתקופה הוא הגדול ביותר המוכר בירושלים וחלק מהמטבעות מהוות דוגמה יחידה שלא מוכרת ממקומות אחרים. בנוסף נמצאו אבני ריצוף קטנות מרצפת תשליב צבעונית (אופוס סקטילה) שהוסרו מרצפת כיפת הסלע בשיפוצים מאוחרים יותר. אלו העדויות הארכיאולוגיות הראשונות לנוכחות מסדר האבירים הטמפלרים בהר הבית.

Crusader era iron horseshoe nails that attest to horses of the knights Templar in Solomon’s Stables.

מסמרי פרסה צלבניים מטיפוס “מפתח הכנורות” ששימשו את סוסי הפרשים הצלבניים באורוות שלמה.

שכבות העפר שמילאו ארוות שלמה ואת המרחב הדרומי של הר הבית ושאותן אנו מסננים כיום, הונחו ברובן במהלך התקופות המוסלמיות המאוחרות (1187 עד 1917). כלי חרס, מטבעות, תכשיטים, כלי משחק ופריטים אדריכליים מייצגים את כל השושלות האסלאמיות המאוחרות.

בעלי ענין מיוחד הם האריחים המזוגגים מימי סולטן סולימאן, שהחליפו את פסיפסי הזכוכית המוזהבים שעיטרו את הקירות החיצוניים של מבנה כיפת הסלע ו שברי חלונות זכוכית צבעוניים (ויטראז?) אשר עיטרו את המבנים העות’מאניים. כלי הנשק העות’מאניים מעידים על המעבר לשימוש בנשק חם וכוללים קליעי עופרת וברזל, שברי כדורי תותח ושני מנגנוני בריח, מהם אחד כולל פיסת צור מעובדת היטב המוחזקת בדף עופרת מעוטר בפיתוחים גיאומטריים. כמו כן נמצאו אביזרי לבוש, תגים וכפתורים צבאיים ותכשיטים רבים, חלקם של צליינים ותיירים אירופאים אשר ביקרו בתקופה זו בהר הבית ושל חיילים אירופאים מימי מלחמת העולם הראשונה. משקולות התקופה הן האחרונות לפני המעבר בזמן המנדט הבריטי לשיטה המטרית. מבין החותמות של התקופה, בולטת חותמת הנושאת את שמו של “עבד אל-פתאח אל-תמימי”, אשר שירת כסגן המופתי הראשי של ירושלים בראשית המאה ה-18 וצאצאיו עדיין משרתים בתפקידי מפתח בהנהגה המוסלמית בישראל, וביניהם גם מנהל מסגד אל-אקצה מטעם הוואקף, כמאל חאטיב אל-תמימי.

מידע נוסף ונרחב יותר אודות הממצאים שנתגלו בפרויקט הסינון ניתן למצוא בדוח”ות המקדמיים שפורסמו (ראה קישורים להלן). פרויקט הסינון הוכח כמקור בלתי נדלה של מידע על הר הבית. ממצאים ארכיאולוגיים שהיו טמונים באדמת הר הבית במשך דורות נחשפים ונחקרים עתה, ובעזרתם יזכו לפרסום מדעי.

הסינון עוד ממשיך במלוא המרץ ופריטים רבים נוספים צפויים להתגלות.

מהי החשיבות של פרסום הממצאים הארכיאולוגיים מהר הבית?

כִּי בֵיתִי, בֵּית-תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל-הָעַמִּים (ישעיה נז, ז)

הר הבית בירושלים מהווה אתר חשוב עבור יותר ממחצית מאוכלוסיית העולם. זהו האתר הקדוש ביותר לעם ישראל, המקום שבו שמים וארץ נפגשים, מקומו של בית המקדש, אתר שיועד לשמש כמרכז החיים הדתיים והלאומיים של העם ומרכז הוראה שממנו יופץ דבר האלהים לכל העולם. עבור הנוצרים, זהו מקומו של המקדש אותו ביקר ובו פעל ישו. עבור המוסלמים זהו האתר השלישי בקדושתו, מיקומו של מסגד אל אקצא וכיפת הסלע. לכן כל מה שקורה על הר הבית מהדהד ברחבי העולם כולו.

על אף העובדה שהר הבית נזכר פעמים אינספור במקרא ובמקורות ההיסטוריים, במחקר הארכיאולוגי וההיסטורי קיימות שאלות רבות וחשובות לגביו שנותרו ללא מענה. בשל ההתנגדות של הוואקף, ההקדש המוסלמי המנהל את האתר, והרגישות הפוליטית סביבו, מעולם לא נערכה בו חפירה ארכיאולוגיות מסודרת. לכן הממצאים שבידינו הם הנתונים הארכיאולוגים היחידים מתוך אדמת ההר הזמינים למחקר. על ידי פרסומם של הממצאים, נאיר באור חדש את ההיסטוריה המורכבת של האתר החשוב הזה, והדבר עשוי אף לסייע ביישוב מחלוקות מחקריות רבות, כפי שתואר לעיל.

בנוסף, הר הבית ידוע כיום כמקום של עימותים ומחלוקות, ולעיתים הדבר נובע כתוצאה מבורות ומידע שגוי. בעשורים האחרונים החלו להשמע טיעונים חדשים מפיהם של מנהיגים מוסלמים המכחישים לחלוטין את עצם קיומו של מקדש יהודי במקום. פרסום הממצאים מהווה הזדמנות לדיאלוג ציבורי מושכל, על בסיס מחקר מדעי וכתוצאה מכך אולי אף יסייע בצמצום המתיחות הפוליטית.

Map of the Old City of Jerusalem with the major excavated areas in the last 150 years. Note the large blank rectangle of the Temple Mount where no systematic excavation has ever taken place.

מפה של העיר העתיקה בירושלים עם סימוני האזורים שבהם התקיימו חפירות ארכיאולוגיות ב-150 השנה האחרונות. ירושלים היא, ככל הנראה, העיר הנחפרת ביותר בעולם, ועם זאת מעולם לא נערכה בחלק החשוב ביותר בה, הר הבית, חפירה ארכיאולוגית מסודרת ולא פורסמו ממצאים ארכיאולוגים הטמונים בעפרו.

מהם הצרכים התקציביים?

למעלה מחצי מליון ממצאים מכל התקופות החל מימי בית ראשון ועד ימינו נאספו עד כה. התיעוד והניתוח שלהם, לקראת פרסומם המדעי, זו משימה עצומה המצריכה את מעורבותם של מיטב המומחים עבור סוגי הממצאים השונים.

תרומתכם תעזור לנו להשלים את עבודת המחקר של הממצאים, והוצאתם לאור על ידי פרסום מספר כרכים של דו”ח מדעי מסודר כמו גם מאמרים מדעיים ומאמרים בכתבי עת פופולריים לטובת הציבור הרחב. בכדי להשיג את מירב המידע על הממצאים ובכדי לפרסם את המידע לציבור, מבוצעות במהלך עבודת המחקר בדיקות מעבדה רבות וכל פריט מתועד ומתואר בפירוט.  בנוסף, נבחן מכלול הפריטים תחת ניתוח נתונים בעזרת כלי מחשוב מורכבים ותוכנות סטטיסטיות.

25

 הכספים ישמשו למטרות שלהלן:

 • תפעול המעבדה (שכירות, חשבונות שוטפים, מחשוב, ועוד)

 • משכורות לחוקרים (עשרות חוקרים בתחומי התמחות שונים כגון: קרמיקה רומית, קרמיקה עות’מאנית, עצמות בעלי חים, צדפים, כלי משחק, כלי נשק, כלי עצם, כלי זכוכית, ועוד תחומים רבים אחרים), צלמים, ציירים וכו’

 • בדיקות מעבדה ושימור: תארוך ע”י בדיקות פחמן 14, בדיקות חומרים, מחקרים וזיהויים גיאולוגיים, ניקוי מתכות, טיפול ושימור ממצאים רגישים, ועוד.

 • עריכה והוצאה לאור של הדו”חות הסופיים.

מה הקשר בין סיפור מחצית השקל לפרויקט הסינון?

מחקרים אקדמאיים מתבססים לרוב על קרנות מחקר או קרנות פילנתרופיות ועל בעלי הון התורמים סכומים גדולים. מחצית מתקציב המחקר כבר נתקבל כך, אך אנו מאמינים כי ישנו ערך רב בכך שגם הקהל הרחב ישתתף במימון הפרויקט. כפי שסינון העפר נעשה על ידי מאות אלפי אנשים עד כה, אנו רוצים לתת לקהל הרחב גם את הזכות לקחת חלק בהבאתם של הממצאים הרבים לפרסום מלא. זוהי תמצית רוחו של פרויקט סינון העפר מהר הבית, המבוססת על רוח של התנדבות ולקיחת אחריות מצד הציבור הרחב.

בימי בית המקדש השני נתבקשו היהודים להעלות תרומה של מחצית השקל בכל שנה כדי לממן את תפעולו ותחזוקו של בית המקדש. מס זה קיבל את השראתו ממצוות מחצית השקל המופיעה במקרא בהקשר של המשכן:

וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לה’ בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם. זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לה’. כֹּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה יִתֵּן תְּרוּמַת ה’. הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל לָתֵת אֶת תְּרוּמַת ה’ לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם. וְלָקַחְתָּ אֶת כֶּסֶף הַכִּפֻּרִים מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתַתָּ אֹתוֹ עַל עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְהָיָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי ה’ לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם. (שמות פרק ל’)

מצווה זו מבטאת אידיאל שבו לא ניתן לפקוד את העם אחד אחד כיחידות נפרדות ועצמאיות, אלא רק כחצי, כך שכל אחד הוא חלק של השלם הגדול. לא ניתן לספור את העם כאוסף של פרטים אלא כיחידה אורגנית אחת שכל מרכיביה קשורים זה בזה. כך מחצית השקל יכלה לשמש כאמצעי לחיבור כל חלקי העם למקדש, וכך גם ליצירת אחדות על ידי חיבור כל הפרטים לנקודה מרכזית אחת שהיוותה נקודת משען שאליה היו מכוונים כל רבדי החיים.

בתקופת המקרא מס זה שולם באמצעות בצע כסף במשקל של חצי שקל, שהיה שווה ערך לעשרה ימי עבודה של פועל. בימי הבית השני מס זה שולם על ידי מטבע כסף של מחצית השקל. בפרוייקט הסינון נפלה בידנו הזכות למצוא מטבע מחצית השקל מהשנה הראשונה של המרד הגדול נגד הרומאים (67-66 לספירה). ממצא נדיר זה נתן לנו השראה לקרוא לקמפיין גיוס ההמונים בשם “פרויקט מחצית השקל”, בו כל אחד יכול לקחת חלק במאמץ המשותף להוסיף נדבך נוסף לסיפור של הר הבית. יותר משאנחנו מקוים לתרומות הגדולות מקרנות המחקר או מבעלי הון, היינו שמחים לראות תרומות קטנות רבות מאנשים מישראל ומהעולם אשר רוצים אישית לקחת חלק בפרסום הממצאים מעפר הר הבית.

A rare silver half-shekel coin found in the sifting. Obverse: A chalice from the Temple topped by the letter aleph, meaning “Year One”. Around it are the words “half a shekel”. Reverse: A branch with three pomegranates surrounded by the words “Holy Jerusalem”. These coins were used for paying the annual Temple tax according to the Biblical commandment in Exodus 30:13-15.

מטבע “חצי השקל” שנתגלה בסינון העפר מהר הבית. המטבע הוטבע בשנה הראשונה של המרד הגדול נגד הרומאים, בשנת 66/67 לסה”נ. בפני המטבע מופיעים ענף ועליו שלושה רימונים וכתובת בכתב העברי העתיק: “ירושלים הקדושה”; בגב המטבע מופיעים גביע העומר והכתובת: “חצי השקל”. מטבעות מחצית השקל שימשו לתשלום מִסי המקדש, ובימי המרד הגדול החליפו את השקלים הצוריים. ככל הנראה, נטבעו מטבעות אלו בהר הבית עצמו בידי שלטונות המקדש. מס מחצית השקל למקדש מבוסס על הנאמר בספר שמות (ל’, י”א, ט”ו). המטבע שנתגלה נשתמר היטב, אף שהוא פגום מעט בשל שרֵפה, אולי השרֵפה שגרמה לחורבן המקדש השני בשנת שבעים לסה”נ. זו הפעם הראשונה שנתגלה מטבע מסוג זה, שמקורו בהר הבית עצמו.

A four gera weight that was found in the sifting (First Temple period)

משקולת אבן שנתגלתה בסינון ועליה סימון של ארבעה גרה (תקופת בית המקדש הראשון)

באילו דרכים נוספות ניתן לתמוך בפרויקט?

ביכולתכם לעזור לנו להעלות את המודעות לחשיבותו של פרויקט סינון העפר מהר הבית על-ידי שיתוף הסרטונים והאתר הזה ברשתות חברתיות (כגון פייסבוק וטוויטר), בבלוגים, בפורומים שונים וברשימת התפוצה שלכם.

מי הם האנשים שמאחורי הפרויקט והקמפיין?

אנשים רבים אחראים להצלחתו של פרויקט סינון העפר מהר הבית, ורבים אחרים הקדישו את זמנם ומרצם להפקת קמפיין גיוס הכספים. אין ביכולתנו להודות לכולם באופן אישי, אולם ברצוננו להזכיר כמה קבוצות חשובות שעמלו מאחורי הקלעים.

בראש ובראשונה אנו מודים לצוות אתר הסינון שבאופן יומיומי נושמים את אבק הר הבית, שוטפים את אבניו, מגלים את אוצרותיו הארכיאולוגיים, ומנגישים אותם לקהל המבקרים המגוון באתר. בנוסף, ישנם הארכיאולוגים במעבדה שלוקחים חלק בארבעת השנים האחרונות במשימה העצומה של מחקר הממצאים הרבים ובהכנתם לפרסום.

אתר אינטרנט זה לא היה יכול לצאת לפועל בלי עזרתם של מתנדבים רבים שסייעו בכתיבה, הגהה ותרגום הטקסטים לשפות רבות, ולאלו שצילמו וערכו את קטעי הווידאו, הלחינו את הלחנים עבור הסרט, וקידמו את הקמפיין באינטרנט.

תרומתכם תסייע לחשוף את סיפורו של הר הבית. אנא תרמו היום!


Hidden
עברו שנה 1
$50
Canada  Ontario
Brampton
גליה אסתר אורה
עברו שנה 1
₪250
Israel  ישראל
ירושלים
Hidden
עברו שנה 1
$120
United States  Tenn
Nashville
נטע שחר
עברו שנה 1
₪18
Israel
הוד השרון
Brian Blauvelt
עברו שנה 1
$50
United States  New Jersey
Branchburg
Howard Cooper
עברו שנה 1
$120
United States  Maryland
ROCKVILLE
איתי אלבז
עברו שנה 1
₪100
Israel
כרכום
Marianne Schwach
עברו שנה 1
$20
Austria  Österreich
Vienna
Herbert Pradl
עברו שנה 1
$20
Austria  Österreich
Traisen
צבי לירון
עברו שנה 1
₪18
Israel
יהוד-מונוסון
Hayati Yanni
עברו שנה 1
$10
Turkey
Istanbul
Hidden
עברו שנה 1
$35
Israel
חיפה
Hidden
עברו שנה 1
₪100
Israel
רמת גן
Hidden
עברו שנה 1
₪100
Israel  israel
lod
איטה חזן
עברו שנה 1
₪18
Israel
נהריה
נוקי (נתן) לביא
עברו שנה 1
₪100
Israel
מעלה שומרון
Hidden
עברו שנה 1
₪100
Israel  ישראל
אפרת
Alison Bermant
עברו שנה 1
$120
United States  NY
East Norwich
שמואל שאקי
עברו שנה 1
₪250
Israel
מעלה שומרון
Hidden
עברו שנה 1
₪100
Israel  ישראל
ירושלים