חפירת הבור הגדול לחשיפת החזית הצפונית של אורוות שלמה. החפירה בוצעה באמצעות ציוד מכני כבד וללא כל פיקוח ארכיאולוגי.

בשנת 1999, בעבודות חפירה לא חוקיות של שנערכו על ידי הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל, קרוב ל-400 משאיות של עפר רווי בממצאים ארכיאולוגיים הוצאו מהר הבית ונשפכו בנחל קדרון הסמוך. בשנת 2004 הקימו דר’ גבריאל ברקאי ויצחק דבירה את מפעל סינון העפר מהר הבית על מנת להציל את הממצאים העתיקים שטמונים בעפר ולקיים מחקר מעמיק שישפוך אור נוסף על עברו של הר הבית. המחקר הארכיאולוגי נעשה תחת החסות האקדמית של המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ובמימון הקרן לקידום הארכיאולוגיה בישראל. הסינון התקיים עד לשנת 2017 בגן לאומי עמק צורים, והחל מיוני 2019 מתקיים במתחם מצפה המשואות שבהר הצופים.

עד כה לקחו חלק בפעילות למעלה מ-260,000 מתנדבים מהארץ ומהעולם. זוהי תופעה חסרת תקדים כפעילות הארכיאולוגית הקהילתית הגדולה בעולם. בכך האתר הפך להיות בעל משמעות חינוכית וערכית לילדים ולמבוגרים אשר משתתפים בתהליך חשיפת ממצאי הר הבית.רעיון זה בא לידי ביטוי יפה בספר תהילים:

כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ (תהילים קב:יד-טו)

מכיוון שמעולם לא התקיימה חפירה מדעית ארכיאולוגית יזומה בהר הבית, מאות אלפי הממצאים שנאספו במהלך מפעל הסינון מספקים מידע ארכיאולוגי יקר ערך שלא היה נגיש לחוקרים קודם לכן. אף שהממצאים נמצאו מחוץ להקשרם המקורי, ניתן לזהות ולתארך את רובם על ידי השוואתם לממצאים שנמצאו באתרים ארכיאולוגיים אחרים. שיטות ייחודיות פותחו לסינון העפר באמצעות שטיפה במים ולדגימת הממצאים ובעקבות מפעל הסינון, הפכו שיטות אלו כיום לנפוצות בחפירות ארכיאולוגיות ברחבי ירושלים. כמו כן, פותחו שיטות סטטיסטיות מורכבות לניתוח הנתונים במטרה לגלות את יחודם של שרידי התרבות החומרית מהר הבית ביחס לאזורים אחרים בירושלים.

כל דלי עפר שמסונן מכיל שברי ממצאים קדומים מכל תולדותיו של הר הבית. הממצאים השכיחים הם שברי כלי חרס, שברי כלי זכוכית, אבני פסיפס, שברי חלקי מבנים, מתכות ועצמות בעלי חיים. בצידם נמצאו גם פריטים מיוחדים רבים כגון: שברי כלי קלל וכלי אבן אחרים, מעל ל-7000 מטבעות עתיקים החל ממטבעות פחוות יהֻד מסוף ימי השלטון הפרסי ועד לימינו, תכשיטים, חרוזים, צלמיות חרס, ראשי חיצים ונשק, משקולות, אביזרי ביגוד, קוביות משחק, שיבוצי עצם, צדפים, כלי עצם ושנהב, שרידים אדריכליים מרשימים כגון שברי עמודים וכותרות, שברי פרסקאות (שברי תמשיחים על טיח), אריחי קיר מזוגגים ועוד.

הממצאים העיקריים מתוארכים למן ימי בית המקדש הראשון (המאה ה-10 לפנה”ס) ועד לימינו. רק מעט מהממצאים ניתן לשייך לתקופות קדומות יותר. ממצאים אלו מספרים את קורותיו של הר הבית לאורך ההיסטוריה ושופכים אור חדש על אופי הפעילות בו בתקופות השונות. כבר עכשיו הובילו הממצאים לתגליות משמעותיות, שלעיתים מבארות מובאות היסטוריות מוכרות, כגון תיאורי יוספוס, ולעיתים ניצבות בסתירה לתיאורים היסטוריים מגמתיים, דוגמת המקורות הנוצריים המתארים את הר הבית בשיממונו במהלך התקופה הביזנטית. בעזרתכם, נוכל לחשוף ולבאר פרקים נוספים בסיפורו של הר הבית.

ראש חץ נדיר עשוי ברונזה המתוארך לתחילת ימי בית הראשון.

מימי בית המקדש הראשון (960~ עד 586 לפנה”ס) נתגלתה כמות משמעותית של שברי כלי חרס קערות, קנקנים ופכים, וכן קובעות וכנים מראים על מגוון הפעילויות אשר התרחשו על ההר ובקרבתו. רבים מכלי החרס ניתן לתארך למאות ה-10 וה-9 לפנה”ס, ימי דוד ושלמה ויורשיהם. ממצאים אלו עומדים במרכז הויכוח הארכיאולוגי כיום, מול אלו הטוענים שירושלים היתה כפר קטן ולא עיר בירה שבמרכז מקדש. רעשנים, ידיות מסומנות של כלי חרס ושברי כתובות על חרסים מעידים עוד על הפעילות באזור זה של העיר ויתכן אף קשורים לפעילותו של בית המקדש.

מספר משקולות אבן מסדרת השקל היהודאי נמצאו בסינון. מטבעות לא היו בשימוש בתקופת בית ראשון ומסחר נעשה על ידי בצעי כסף אשר נשקלו על המאזניים מול משקולות אלו. חלק מהמשקולות הן קטנות מאוד ומייצגות שברים של השקל מסדרת ה’גרה’ (20 או 24 גרה לשקל). צלמיות חרס רבות של בעלי חיים וצלמיות המעוצבות כדמויות אנושיות נמצאו שבורות, ככל הנראה במתכוון. חוקרים רבים שייכו תופעה זו לפעולותיו של המלך יאשיהו שטיהר את בית המקדש מעבודת האלילים בסוף המאה ה-7 לפנה”ס.

מתוך הממצא הכתוב, הכולל שברי חרסים אשר עליהם כתובות בדיו וכתובות שנעשו באיזמל וטביעות חותם (בולות), בולטת טביעת חותם אשר נושאת את השמות העבריים “…ליהו” ו”אמר”, שפירושם “(שייך ל)[….]ליהו (בן) אִמֵּר”. השם אִמֵּר נזכר במקרא בספרי ירמיהו ודברי הימים כשמה של משפחת כוהנים מסוף ימי הבית הראשון ותחילת ימי הבית השני. טביעת חותם זו הינה הכתובת העברית הראשונה מימי הבית הראשון שמקורה בהר הבית, ומעידה באופן ישיר על הפעילות המינהלית שהתקיימה במקדש. הממצאים כוללים גם חותם חרוטי מראשית ימי הבית הראשון (ימי המלך שלמה) שעליו מופיע דגם שני בעלי חיים, חותם מאבן שחורה ועליו צבי, חותם עשוי מאבן כחולה יקרה מסוג לפיס לזולי וכן טביעות חותם נוספות. ממצאים אלו מעידים על הפעילות המנהלית החשובה אשר התקיימה בבית המקדש ובסביבתו.

טביעת חותם על טין (בולה) המתוארכת לשלהי ימי הבית הראשון. על הטביעה מופיע שמה של אחת ממשפחות הכהונה, משפחת אימר. טביעה זו חתמה שק של חפצי יוקרה (כסף, זהב וכד’) ככל הנראה מאוצר המקדש שעליו הכהנים היו מופקדים. זוהי העדות הארכיאולוגית הראשונה שנתגלתה אי פעם המעידה על הפעילות המנהלית שהתקיימה בבית המקדש הראשון

במהלך ימי בית המקדש השני (516 לפנה”ס עד 70 לסה”נ) נעשו בהר הר הבית שיפוצים ומפעלי בנייה רבים, במיוחד במהלך שלטונם של המלך הורדוס ויורשיו. הממצאים מתקופה זו כוללים שברי כלי חרס רבים, במיוחד סירי בישול (יתכן שהתופעה קשורה לעולי הרגל), ועצמות שרופות שמרביתן של צאן ובקר. הפריטים האדריכליים כוללים שרידים שיתכן שהגיעו מהסטווים המפוארים שהקיפו את הר הבית, ואולי אף ממבנה המקדש עצמו!

בסינון נתגלו אריחי ריצוף רבים ששימשו ברצפות מפוארות. אריחים אלו כללו מגוון רחב של צבעים ודגמים גיאומטריים (טכניקה המכונה באדריכלות הרומית אופוס סקטילה). כעת אנו יכולים להבין את תיאורו של ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו, שכתב:

“וכל הככר מתחת לרקיע היה רצוף אבני מסוגים וצבעים שונים” (מלחמת היהודים ה ה ב).

אריחי הריצוף הרבים שנתגלו, תוך השוואה למפעלי בניה אחרים של הורדוס, מאפשרים להציע שחזור לדגמים אשר רצפו את רחבת בית המקדש ואת מעברי הסתיו המלכותי.

מעל ל-900 מטבעות מתוך אלפי המטבעות אשר נמצאו בסינון שייכים לתקופת בית שני. המטבעות מיצגים היטב את חילופי השלטון השונים על הר הבית לאורך ימי הבית השני. ממטבעות ‘יהד’ קטנים עשויים כסף מימי השלטון הפרסי היו המטבעות הראשונים אשר הופיעו בארץ ישראל. מבין המטבעות התלמיים והסלווקיים של השלטו ההלניסטי, בולטים מטבעותיו של אנטיוכוס הרביעי, אשר נושאים את דיוקנו. זהו אותו ‘אנטיוכוס הרשע’ מסיפור חנוכה, ערב המרד החשמונאי. מטבעות רבים שייכים לימי השלטון החשמונאי, לימי הורדוס ולתקופת הנציבים הרומיים ששלטו אחריו. עם זאת, מטבע נדיר, אשר עורר התרגשות מיוחדת כאשר נתגלה, היה מטבע שנטבע בשנה הראשונה של המרד הגדול נגד הרומאים, היא שנת 67/66 לסה”נ. בפני המטבע מופיעים ענף ועליו שלושה רימונים וכתובת בכתב העברי העתיק: “ירושלים הקדושה”; בצד הגב מופיעים גביע העומר והכתובת: “חצי השקל”. מטבעות מחצית השקל שימשו לתשלום מִסי המקדש, ובימי המרד הגדול החליפו את השקלים הצוריים. ככל הנראה, מטבעות אלו נטבעו בהר הבית עצמו על ידי שלטונות המקדש. מס מחצית השקל למקדש מבוסס על הנאמר בספר שמות, בפרשת “כי תישא” (ל’, י”א, ט”ו): כל יהודי נדרש לשלם חצי שקל למקדש בכל שנה. המטבע שנתגלה נשתמר היטב, אף שהוא פגום מעט בשל שרֵפה, אולי השרֵפה שגרמה לחורבן המקדש השני בשנת 70 לסה”נ. זו הפעם הראשונה שנתגלה מטבע מסוג זה, שמקורו בהר הבית עצמו.

חלק מהממצאים מעידים על החורבן האלים והלהבות ההרסניות ששרפו את המקדש בשלבים האחרונים של המרד הגדול. נתגלו ראשי חיצים ששימשו את הצבא הרומי, פריטים אדריכליים עם סימני חריכה, ומטבעות שעברו שריפה. בנוסף, העפר שאנו מסננים מכיל כמויות גדולות של אפר, אשר מוכר ומופיע באתרים רבים בירושלים ומקורו בשריפה הגדולה שנגרמה בזמן החורבן.

אריחי ריצוף מהתקופה ההרודיאנית בצורות גיאומטריות וצבעים שונים.

בין החוקרים קיים ויכוח האם לאחר חורבן בית המקדש השני הקימו הרומאים מקדש פגאני על הר הבית. כמות הממצאים מהתקופה הרומית המאוחרת (70 עד 324 לסה”נ) אינה גדולה כל תקופות אחרות, אך עדיין מעידה על השימושים של הר הבית בתקופה זו. מספר פיסות רעפים נושאות את סימן הלגיון העשירי אשר החריב את בית המקדש וקבע את בסיסו בעיר למשך שנים רבות. קוביות משחק מעצם, צלמיות חרס, כלי חרס וממצאים נוספים יתכן ומעידים על פעילותם של החיילים השומרים בהר ומונעים מהיהודים מלבקר בו ומלעלות לרגל לירושלים.

בסינון נתגלו שברים רבים של פריטים אדריכליים מהתקופה הביזנטית (324 עד ל-638 לסה”נ), הכוללים אבני פסיפס, רעפים, שברי כותרות קורינתיות, שברי עיטורי שיש וגיר ופריטים נוספים. עושר הממצאים מתקופה זו, הכולל גם מאות מטבעות, מאתגר את ההנחה הרווחת שהר הבית היה נטוש וריק ממבנים במהלך התקופה. נראה שהמבנים מהתקופה הביזנטית נהרסו והוחלפו במבנים מוסלמים במאות השביעית והשמינית לספירה.

בראשית התקופה המוסלמית הקדומה הוקמו על הר הבית מסגד אל-אקצה והמבנה של כיפת הסלע. ממצאים מתקופה זו (638 עד 1099 לסה”נ) כוללים פריטים אדריכליים וכן גם פסיפסי זכוכית מוזהבים ושיבוצי אם הפנינה (דר) אשר שובצו בעיטורי קיר במבנים אלו ובמבנים נוספים מהתקופה המוסלמית המוקדמת. מטבעות רבים, בהם מטבעות זהב ואף מטבעות של תקופת החליפות הקדומה מראשית כיבושי האסלאם ומשקולות זכוכית עם כתובות ערביות יכולים להעיד על אופי המסחר במרחב הר הבית ועל חיי היומיום. עדויות אלו ניכרות גם בכלי חרס וחרסים עם כתובות, עדויות למתקני תעשייה לייצור כלי חרס, צלמיות בעלי חיים, תכשיטים, וכלי המשחק הרבים שנמצאו בסינון.

במהלך התקופה הצלבנית (1099 עד 1187 לסה”נ) שכנו בהר הבית האבירים הטמפלרים הידועים, שאליהם נקשרו אגדות רבות. האבירים השתמשו במסגד אל אקצא כמפקדה והפכו את המבנה בדרום מזרח הר הבית לאורוות עבור סוסיהם, ומכאן הגיע שמו “אורוות שלמה”. העפר שאנו מסננים מקורו באזור אורוות שלמה, והוא הניב שרידים רבים של פעילות צלבנית, כולל ראשי חיצים, מסמרי פרסות סוסים ותליונים דמויי צלב. אוסף מטבעות הכסף מהתקופה הוא הגדול ביותר המוכר בירושלים וחלק מהמטבעות מהוות דוגמה יחידה שלא מוכרת ממקומות אחרים. בנוסף נמצאו אבני ריצוף קטנות מרצפת תשליב צבעונית (אופוס סקטילה) שהוסרו מרצפת כיפת הסלע בשיפוצים מאוחרים יותר. אלו העדויות הארכיאולוגיות הראשונות לנוכחות מסדר האבירים הטמפלרים בהר הבית.

מסמרי פרסה צלבניים מטיפוס “מפתח הכנורות” ששימשו את סוסי הפרשים הצלבניים באורוות שלמה.

שכבות העפר שמילאו ארוות שלמה ואת המרחב הדרומי של הר הבית ושאותן אנו מסננים כיום, הונחו ברובן במהלך התקופות המוסלמיות המאוחרות (1187 עד 1917). כלי חרס, מטבעות, תכשיטים, כלי משחק ופריטים אדריכליים מייצגים את כל השושלות האסלאמיות המאוחרות.

בעלי ענין מיוחד הם האריחים המזוגגים מימי סולטן סולימאן, שהחליפו את פסיפסי הזכוכית המוזהבים שעיטרו את הקירות החיצוניים של מבנה כיפת הסלע ו שברי חלונות זכוכית צבעוניים (ויטראז?) אשר עיטרו את המבנים העות’מאניים. כלי הנשק העות’מאניים מעידים על המעבר לשימוש בנשק חם וכוללים קליעי עופרת וברזל, שברי כדורי תותח ושני מנגנוני בריח, מהם אחד כולל פיסת צור מעובדת היטב המוחזקת בדף עופרת מעוטר בפיתוחים גיאומטריים. כמו כן נמצאו אביזרי לבוש, תגים וכפתורים צבאיים ותכשיטים רבים, חלקם של צליינים ותיירים אירופאים אשר ביקרו בתקופה זו בהר הבית ושל חיילים אירופאים מימי מלחמת העולם הראשונה. משקולות התקופה הן האחרונות לפני המעבר בזמן המנדט הבריטי לשיטה המטרית. מבין החותמות של התקופה, בולטת חותמת הנושאת את שמו של “עבד אל-פתאח אל-תמימי”, אשר שירת כסגן המופתי הראשי של ירושלים בראשית המאה ה-18 וצאצאיו עדיין משרתים בתפקידי מפתח בהנהגה המוסלמית בישראל, וביניהם גם מנהל מסגד אל-אקצה מטעם הוואקף, כמאל חאטיב אל-תמימי.

מידע נוסף ונרחב יותר אודות הממצאים שנתגלו במפעל הסינון ניתן למצוא בדוח”ות המקדמיים שפורסמו (ראה קישורים להלן). מפעל הסינון הוכח כמקור בלתי נדלה של מידע על הר הבית. ממצאים ארכיאולוגיים שהיו טמונים באדמת הר הבית במשך דורות נחשפים ונחקרים עתה, ובעזרתם יזכו לפרסום מדעי.

כִּי בֵיתִי, בֵּית-תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל-הָעַמִּים (ישעיה נז, ז)

הר הבית בירושלים מהווה אתר חשוב עבור יותר ממחצית מאוכלוסיית העולם. זהו האתר הקדוש ביותר לעם ישראל, המקום שבו שמים וארץ נפגשים, מקומו של בית המקדש, אתר שיועד לשמש כמרכז החיים הדתיים והלאומיים של העם ומרכז הוראה שממנו יופץ דבר האלהים לכל העולם. עבור הנוצרים, זהו מקומו של המקדש אותו ביקר ובו פעל ישו. עבור המוסלמים זהו האתר השלישי בקדושתו, מיקומו של מסגד אל אקצא וכיפת הסלע. לכן כל מה שקורה על הר הבית מהדהד ברחבי העולם כולו.

הר הבית ידוע כיום כמקום בעל רגישות פוליטית נפיצה, ולעיתים הדבר נובע כתוצאה מבורות ומידע שגוי. בעשורים האחרונים החלו להשמע טיעונים חדשים מפיהם של מנהיגים מוסלמים המכחישים לחלוטין את עצם קיומו של מקדש יהודי במקום. פרסום הממצאים מהווה הזדמנות לדיאלוג ציבורי מושכל, על בסיס מחקר מדעי וכתוצאה מכך אולי אף יסייע בצמצום המתיחות הפוליטית.

על אף העובדה שהר הבית נזכר פעמים אינספור במקרא ובמקורות ההיסטוריים, במחקר הארכיאולוגי וההיסטורי קיימות שאלות רבות וחשובות לגביו שנותרו ללא מענה. בשל ההתנגדות של הוואקף, ההקדש המוסלמי המנהל את האתר, והרגישות הפוליטית סביבו, מעולם לא נערכה בו חפירה ארכיאולוגיות מסודרת. לכן הממצאים שבידינו הם הנתונים הארכיאולוגים היחידים מתוך אדמת ההר הזמינים למחקר. על ידי פרסומם של הממצאים, נאיר באור חדש את ההיסטוריה המורכבת של האתר החשוב הזה, והדבר עשוי אף לסייע ביישוב מחלוקות מחקריות רבות, כפי שתואר לעיל.

תרומתכם תסייע לנו להשיב על שאלות מחקר רבות כגון:

– בניית המקדש על ידי המלך שלמה: יש לנו ממצאים רבים מתחילת תקופת הבית הראשון (המאה העשירית לפנה”ס). תקופה שבשנים האחרונות ישנן מחלוקות רבות אודותיה, וישנם חוקרים המטילים ספק שכבר בזמן שמיוחס לימיו של המלך שלמה הוקם המקדש. הממצאים שלנו מראים אחרת, אבל דרוש לכך מחקר נוסף ופרסום מדעי.

– דגמי הריצוף הייחודים מזמן הורדוס: פרסמנו לאחרונה שחזורים של דגמי ריצוף שעיטרו את מקדש הורדוס, ושיערנו שמדובר בריצוף שעיטר את הסטיו (שדרת עמודים היקפית) או מבנים אחרים, אך יוסף בן מתתיהו מציין שכל הרחבה הפתוחה תחת השמים היתה מרוצפת באבנים צבעוניות. יש לנו מרצפות שאנו מעריכים ששימשו ברחבה זו ויש לנו כבר הצעת שחזור לדגם מרהיב המייצג רבדים רבים של משמעותיות סימליות שעולות בקנה אחד עם המקורות המקראיים וספרות חז”ל. טרם פרסמנו זאת מפני שדרוש עוד מחקר.

– מקדש רומי בהר הבית: החוקרים חלוקים בדעתם האם עמד מקדש רומי בהר הבית בתקופה שלאחר חורבן הבית השני. מה היא כמות הממצאים מהתקופה הסמוכה לאחר החורבן? האם יש עדות לממצא פולחני? מחקר הממצאים שלנו עשוי לשפוך אור נוסף על הנושא?

– פענוח חותמות וטביעות חותם נוספות: בין טביעות החותם שצריכות עוד להחקר ישנו פריט ששימש ככל הנראה כסוג של כרטיס שניתן לעולי הרגל שרכשו נסכים עבור הקורבנות (ראו משנה שקלים, פרק ה’). איננו יכולים בשלב זה לפרט מה הכתובת והציור שמופיעים על הפריט טרם מחקר מעמיק ופרסום מדעי, אך בעקבות המחקר עשוי להתברר כי מדובר באחד הממצאים החשובים ביותר שנתגלו בהר הבית עד כה.

– תיארוך שברי עצמות בעלי-חיים: יש לנו עצמות שרופות של צאן ובקר צעירים. האם אלו שרידי הקורבנות מימי בית המקדש הראשון, השני או שמא מדובר על עצמות משלבים מאוחרים יותר? מה הם ההבדלים בין מכלולי העצמות מימי הבית הראשון לעומת הבית השני? יש לנו כמות גדולה של עצמות חזירים! האם אלו מהתקופה הביזנטית, הצלבנית, ההלניסטית (תקופת שלטון יון) או תקופה מפתיע אחרת?

– נוכחות המוסלמים בהר הבית לפני הקמת מסגד אל-אקצה: יש לנו מכלול ייחודי של ממצאים המתוארך לשלבים הראשונים של הנוכחות המוסלמית , טרם הקמת מסגד אל-אקצה. (המוסלמים כיום מאמינים שאל-אקצה עמד במקום החל מימיו של האדם הראשון). מה בדיוק התרחש בהר הבית בתקופה המוסלמית טרם הקמת המסגד?

אלו רק מבחר שאלות מצומצם של הסוגיות שאנו עתידים לעסוק בהם במסגרת חלק הממצאים שנתגלו לאורך שנות מפעל הסינון ואלו שעוד יתגלו בעתיד. אופי הממצאים שיש בידינו (ממצאים קטנים בעיקר) יוצר אתגר גדול יותר למחקר, אך הדבר הוא אפשרי. פיתחנו שיטות מחקר סטטיסטיות לניתוח מכלולי הממצא, דבר אשר יאפשר תובנות על כלל הפעילות בהר הבית. כך שמעבר לחסרון שיש בדבר ישנם גם יתרונות ואתגרים נוספים. הבעיה היא שהדבר מצריך סכום כסף משמעותי על מנת שניתן יהיה לקיים את כל הבדיקות שצויינו.

בעולם המחקר הארכיאולוגי ממצאים שלא זכו לפרסום מדעי, נחשבים כממצאים שמעולם לא נתגלו!

תרמו כבר עכשיו לקידום המחקר של הממצאים אשר יחשוף את המשמעות המלאה שלהם ויביא לפרסומם לקהילה המדעית ולציבור הרחב בכל העולם.

תרום עכשיו

בטופס התרומה ניתן לבחור את ייעוד התרומה. להלן פרטים נוספים על היעדים השונים:

תפעול מעבדת המחקר

למעלה מחצי מליון ממצאים מכל התקופות, החל מימי בית ראשון ועד ימינו, נאספו עד כה ושמורים כעת במחסנים שלנו. כלל ידוע בארכיאולוגיה הוא “לא פרסמת לא חפרת”. כלומר, על מנת שהממצאים יקבלו תוקף מדעי והתייחסות בעולם המחקר יש צורך בפרסום שיטתי שלהם בדו”ח ארכיאולוגי מסודר. מסיבה זו בשנים האחרונות אנו עמלים על עבודת הפרסום שכוללת מיון טיפולוגי מדוקדק, תיעוד, קטלוג, ניתוח הנתונים ומחקר מעמיק שלהם. מדובר במשימה עצומה המצריכה את מעורבותם של מיטב המומחים עבור סוגי הממצאים השונים.

תרומתכם תעזור לנו להשלים את עבודת המחקר של הממצאים, והוצאתם לאור על ידי פרסום מספר כרכים של דו”ח מדעי מסודר כמו גם מאמרים מדעיים ומאמרים בכתבי עת פופולריים לטובת הציבור הרחב. בכדי להשיג את מירב המידע על הממצאים ובכדי לפרסם את המידע לציבור, מבוצעות במהלך עבודת המחקר בדיקות מעבדה רבות וכל פריט מתועד ומתואר בפירוט. בנוסף, נבחן מכלול הפריטים תחת ניתוח נתונים בעזרת כלי מחשוב מורכבים ותוכנות סטטיסטיות.

גיבשנו תכנית מחקר ופרסום שבמסגרתה יצא לאור דו”ח מדעי בין שישה כרכים. התכנית אושרה על ידי ועדה מיוחדת של רשות העתיקות המורכבת מארכיאולוגים בכירים מהמכונים לארכיאולוגיה בישראל. העלות הכוללת של התכנית היא כ-9 מליון ש”ח. התכנית שלנו כעת היא להתקדם תחילה בהוצאה לאור של שלושת הכרכים הראשונים שכוללים בעיקר מבואות, עיבודים סטטיסטים, חותמות, טביעות חותם, כתובות, קירמיקה ומטבעות.

הכספים עבור יעד זה ישמשו למטרות שלהלן:

• תפעול המעבדה (שכירות, חשבונות שוטפים, מחשוב, ועוד)

• משכורות לחוקרים (עשרות חוקרים בתחומי התמחות שונים כגון: קרמיקה רומית, קרמיקה עות’מאנית, עצמות בעלי חים, צדפים, כלי משחק, כלי נשק, כלי עצם, כלי זכוכית, ועוד תחומים רבים אחרים), צלמים, ציירים וכו’

• בדיקות מעבדה ושימור: תארוך ע”י בדיקות פחמן 14, בדיקות חומרים, מחקרים וזיהויים גיאולוגיים, ניקוי מתכות, טיפול ושימור ממצאים רגישים, ועוד.

• עריכה והוצאה לאור של הדו”חות הסופיים.

כל מערך ניהול הכספים של מפעל הסינון נעשה על ידי הקרן לקידום הארכיאולוגיה בישראל (ע”ר). לעמותה אישור ניהול תקין מרשם העמותות וסעיף 46א לצורך הכרה במס עבור התרומות.

שדרוג התשתיות לאתר הסינון החדש

יש לנו תוכניות פיתוח נוספות שכוללות תערוכת קבע של ממצאים שתכלול גם שחזור של דגמי הרצפות הצבעוניות שעיטרו את חצרות בית המקדש השני. בנוסף, יש להקים שביל גישה וכניסה חדשה לאתר הסינון מכיוון החניון, משרד קבלת קהל, מחסן וחדר צוות, קפטריה למבקרים, שער למעבר משאיות להובלה ופינוי של עפר וכן הפקת סרטון הדרכה מעודכן ומותאם לאתר החדש. קידום הפיתוח של תשתיות אלו תלוי בהצלחת גיוס הכספים, ואנו מקווים שנצליח להשיג לכך מימון בשנה הקרובה.

תפעול אתר הסינון לשנת 2025

כאמור, כרגע אין לנו מימון לתפעול הסינון בשנה הקרובה, אבל ניתן לתרום עבור מטרה זו. אם לא נצליח להשיג מימון מתאים לתפעול הסינון בתחילת השנה התרומות שלכם יסייעו לתחזק את אתר הסינון ולתפעל את הסינון בשנת 2026. עיקר העלות של תפעול הסינון היא השכר של צוות העובדים הכולל: מנהל האתר, ארכיאולוג, בין 3-6 אנשי צוות (תלוי בכמות המבקרים), מנהל הזמנות וקבלת קהל ומדריך. בנוסף לכך, ישנן הוצאות רבות של אחזקת האתר, שיווק ופרסום הפעילות ואחזקת מערכת הזמנות ממוחשבת. כאמור, חלק ניכר ממימון התפעול של אתר הסינון אמור להגיע מדמי ההשתפות של המבקרים, ואם נצליח להגיע לכ-35,000 מבקרים בשנה אתר הסינון יוכל להיות עצמאי מבחינה כלכלית. אנחנו עדיין רחוקים ממספר זה, ועלינו לשמר את צוות העובדים על ידי מתן עבודה גם בימים שאין בהם מבקרים רבים. הנתונים שמתפרסים כאן זה לגבי מימון יעד זה כוללים גם את הסכומים המגיעים מדמי הכניסה של המבקרים, כך שהם מציגים נאמנה את הכסף שגויס עבור יעד זה מכלל מקורות המימון.

אתר הסינון בעמק צורים היה במיקום מאד יפה וסימלי, אך נגישותו של האתר היתה בעייתית, וחדר מצב של משרד החינוך הטיל מגבלות על הגעת אוטובוסים לאתר. לפיכך איתרנו מיקום חדש להקמת אתר הסינון, ב”מצפה המשואות”, שבסמוך לאוניברסיטה העברית בהר הצופים. המיקום נגיש יותר לתחבורה ציבורית ועם שטחי חניה בשפע. במקום קיים אודיטוריום שבו ניתן לקיים את הרצאות המבוא לפעילות בעזרת מצגות וסרטונים ולערוך בו תצוגת ממצאים. התנאים החדשים עשויים לאפשר בעתיד להפעיל את הסינון באופן כלכלי.
ביום ירושלים (כ”ח אייר, 2/6) השקנו את אתר הסינון החדש, בסיוע הקרן לקידום קהילתי יהודי ברכס הר הזיתים. המימון עבור התשתיות הראשוניות ניתן לנו כהלוואה שאותה נצטרך להחזיר בשנת 2023. כמו כן, עלינו לממן את העלות של התפעול השוטף של הסינון בשנים הראשונות בתקווה שלאחר מכן, ההכנסות מהמבקרים באתר יוכלו לממן את כל הוצאות ההפעלה.

מחקרים אקדמאיים מתבססים לרוב על קרנות מחקר או קרנות פילנתרופיות ועל בעלי הון התורמים סכומים גדולים. מחצית מתקציב המחקר כבר נתקבל כך, אך אנו מאמינים כי ישנו ערך רב בכך שגם הקהל הרחב ישתתף במימון מפעל הסינון. כפי שסינון העפר נעשה על ידי מאות אלפי אנשים עד כה, אנו רוצים לתת לקהל הרחב גם את הזכות לקחת חלק בהבאתם של הממצאים הרבים לפרסום מלא. זוהי תמצית רוחו של מפעל סינון העפר מהר הבית, המבוססת על רוח של התנדבות ולקיחת אחריות מצד הציבור הרחב.

בימי בית המקדש השני נתבקשו היהודים להעלות תרומה של מחצית השקל בכל שנה כדי לממן את תפעולו ותחזוקו של בית המקדש. מס זה קיבל את השראתו ממצוות מחצית השקל המופיעה במקרא בהקשר של המשכן:

וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לה’ בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם. זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לה’. כֹּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה יִתֵּן תְּרוּמַת ה’. הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל לָתֵת אֶת תְּרוּמַת ה’ לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם. וְלָקַחְתָּ אֶת כֶּסֶף הַכִּפֻּרִים מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתַתָּ אֹתוֹ עַל עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְהָיָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי ה’ לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם. (שמות פרק ל’)

מצווה זו מבטאת אידיאל שבו לא ניתן לפקוד את העם אחד אחד כיחידות נפרדות ועצמאיות, אלא רק כחצי, כך שכל אחד הוא חלק של השלם הגדול. לא ניתן לספור את העם כאוסף של פרטים אלא כיחידה אורגנית אחת שכל מרכיביה קשורים זה בזה. כך מחצית השקל יכלה לשמש כאמצעי לחיבור כל חלקי העם למקדש, וכך גם ליצירת אחדות על ידי חיבור כל הפרטים לנקודה מרכזית אחת שהיוותה נקודת משען שאליה היו מכוונים כל רבדי החיים.

בתקופת המקרא מס זה שולם באמצעות בצע כסף במשקל של חצי שקל, שהיה שווה ערך לעשרה ימי עבודה של פועל. בימי הבית השני מס זה שולם על ידי מטבע כסף של מחצית השקל. במפעל הסינון נפלה בידנו הזכות למצוא מטבע מחצית השקל מהשנה הראשונה של המרד הגדול נגד הרומאים (67-66 לספירה). ממצא נדיר זה נתן לנו השראה לקרוא לקמפיין גיוס ההמונים בשם “פרויקט מחצית השקל”, בו כל אחד יכול לקחת חלק במאמץ המשותף להוסיף נדבך נוסף לסיפור של הר הבית. יותר משאנחנו מקוים לתרומות הגדולות מקרנות המחקר או מבעלי הון, היינו שמחים לראות תרומות קטנות רבות מאנשים מישראל ומהעולם אשר רוצים אישית לקחת חלק בפרסום הממצאים מעפר הר הבית.

מטבע “חצי השקל” שנתגלה בסינון העפר מהר הבית. המטבע הוטבע בשנה הראשונה של המרד הגדול נגד הרומאים, בשנת 66/67 לסה”נ. בפני המטבע מופיעים ענף ועליו שלושה רימונים וכתובת בכתב העברי העתיק: “ירושלם קדשה”; בגב המטבע מופיעים גביע העומר והכתובת: “חצי השקל”. מטבעות מחצית השקל שימשו לתשלום מִסי המקדש, ובימי המרד הגדול החליפו את השקלים הצוריים. ככל הנראה, נטבעו מטבעות אלו בהר הבית עצמו בידי שלטונות המקדש. מס מחצית השקל למקדש מבוסס על הנאמר בספר שמות (ל’, י”א, ט”ו). המטבע שנתגלה נשתמר היטב, אף שהוא פגום מעט בשל שרֵפה, אולי השרֵפה שגרמה לחורבן המקדש השני בשנת שבעים לסה”נ. זו הפעם הראשונה שנתגלה מטבע מסוג זה, שמקורו בהר הבית עצמו.

משקולת אבן שנתגלתה בסינון ועליה סימון של ארבעה גרה (תקופת בית המקדש הראשון)

הרשמו לסינון ועודדו גם חברים, סוכני תיירות ומוסדות להצטרף גם. הפיצו את סרטון ההזמנה לסינון ודרגו אותנו ב-TripAdvisor. ביכולתכם לעזור גם להעלות את המודעות לחשיבותו של מפעל הסינון על-ידי שיתוף הסרטונים והאתר הזה ברשתות חברתיות (כגון פייסבוק וטוויטר), בבלוגים, בפורומים שונים וברשימת התפוצה שלכם.

מפעל סינון העפר מהר הבית מנוהל על ידי הארכיאולוגים ד”ר גבריאל ברקאי וצחי דבירה בחסות המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן. הכספים מנוהלים באמצעות הקרן לקידום הארכיאולוגיה בישראל (ע”ר).

ד”ר גבריאל ברקאי, חתן פרס ירושלים לארכיאולוגיה וזוכה פרס יקיר ירושלים על תרומתו לארכיאולוגיה של ירושלים. ד”ר ברקאי נחשב בעיני רבים כמומחה הגדול ביותר לארכיאולוגיה של ירושלים. הוא חפר בעשרות אתרים, והתפרסם בעיקר בזכות לוחית הכסף מימי הבית הראשון שגילה באתר הסמוך למרכז בגין בירושלים, ובה מופיע כיתוב של ברכת הכהנים כפי שהיא מופיעה בתורה. זהו הטקסט המקראי הקדום ביותר שנתגלה אי פעם. ברקאי בעברו לימד במשך שנים רבות באוניברסיטת תל-אביב, ולאחר מכן באוניברסיטת בר-אילן ובמוסדות אחרים. כיום הוא משמש גם כחבר המועצה לארכיאולוגיה המייעצת לרשות העתיקות, חבר בוועדות ומועצות נוספות, ועורך או יועץ במספר כתבי עת.

צחי דבירה (צויג) הוא דוקטורנט באוניברסיטת בר-אילן, התמחותו היא בתחום שיטות מחקר בארכיאולוגיה ושילוב של שיטות של כריית מידע לניתוח נתונים ארכיאולוגים. דבירה חוקר את הארכיאולוגיה של הר הבית מאז 1998, פרסם מספר מאמרים בנושא, כולל מידע חשוב ביותר על הר הבית שגילה בארכיונים של מחלקת העתיקות המנדטורית ושטרם פורסם. בשנים שקדמו למפעל הסינון, דבירה השתתף במספר חפירות חשובות כמנהל שטח חפירה, ביניהם תל צפית ועיר דוד.

אתר הסינון החדש מנוהל על ידי איקא צ’יפמן שהצטרף אלינו בתחילת שנת 2022. יוסף אינו ארכיאולוג, אך מחובר לנושא במעמקי ליבו ויש לו נסיון רב בתחום התיירות ובמיחשוב אתרי תיירות.

עבודת המרכז מרוכזת על ידי ד”ר ענת מנדל-גברוביץ, מומחית עולמית בחקר הכתב העברי הקדום ולה נסיון רב בעריכת פרסומים.

אנשים רבים אחראים להצלחתו של מפעל סינון העפר מהר הבית, ורבים אחרים הקדישו את זמנם ומרצם להפקת קמפיין גיוס הכספים. אין ביכולתנו להודות לכולם באופן אישי, אולם ברצוננו להזכיר כמה קבוצות חשובות שעמלו מאחורי הקלעים.

בראש ובראשונה אנו מודים לצוות אתר הסינון שבאופן יומיומי נושמים את אבק הר הבית, שוטפים את אבניו, מגלים את אוצרותיו הארכיאולוגיים, ומנגישים אותם לקהל המבקרים המגוון באתר. בנוסף, ישנם הארכיאולוגים במעבדה שלוקחים חלק בארבעת השנים האחרונות במשימה העצומה של מחקר הממצאים הרבים ובהכנתם לפרסום.

אתר אינטרנט זה לא היה יכול לצאת לפועל בלי עזרתם של מתנדבים רבים שסייעו בכתיבה, הגהה ותרגום הטקסטים לשפות רבות, ולאלו שצילמו וערכו את קטעי הווידאו, הלחינו את הלחנים עבור הסרט, וקידמו את הקמפיין באינטרנט.

אתר האינטרנט של מפעל הסינון

דף הפייסבוק של מפעל הסינון

דו”ח מקדמי ראשון

דו”ח מקדמי שני

דו”ח מקדמי שלישי

בולה מתקופת הברזל מהר הבית ושימושיה באוצרות המקדש, ארץ ישראל, כרך 34 (עדה ירדני)

שחזור הרצפות הצבעוניות של חצרות בית המקדש השני

הארץ: ממצאים נדירים בשפכים של הר הבית

הארץ: סינון עפר חשף ממצאים מתקופת בית ראשון

בשבע: פרויקט תגלית

ישראל היום: חפש את המטמון

מקור ראשון – מוסך מוצ”ש: איך את מסננת אותי: מחפשים שרידים מבית המקדש

WALLA: חותם נדיר מתקופת דוד ושלמה נחשף בהר הבית

YNET: כך נראתה הרצפה בבית המקדש השני

ערוץ 2 – אולפן שישי: מי באמת מעלים את שרידי בית המקדש

YNET: בדרך לפח? – “תגליות מדהימות מהר הבית שטרם נחשפו”

ערוץ 7: התנערי מעפר

YNET: המטבעות הראשונים שהוטבעו בירושלים

YNET: בזכות חותמות מימי הבית הראשון: נחשף “בית האוצר” של מלכי יהודה